גם וגם

במשך חצי השנה האחרונה הניו יורק טיימס מפרסם סידרה של כתבות בנושא “עתיד הקריאה”. הטיימס מכנה את הכתבות האלו “סידרה”, אם כי הראשונה התפרסמה ביולי, השנייה באוקטובר, והשלישית רק עכשיו. אם מדובר בסידרה, אפשר היה לצפות לתדירות קצת גבוהה יותר. אולי זה מסביר למה הגעתי עד לאמצע הכתבה החדשה לפני שהבנתי שהיא בעצם שייכת לסידרה. אבל גם ככתבה בפני עצמה, היא מעניינת מאד.

הכתבה החדשה עוסקת בספרנים בבתי ספר, ובעיקר בשני היבטים של המקצוע. מצד אחד אנחנו קוראים שהספרנים עוברים הסבה – הם כבר אינם “סתם” ספרנים (כאילו שהיה משהו משפיל במקצוע הזה) אלא מורים לאוריינות המידע. אבל לצד ה-“שינוי” החיובי הזה, אנחנו גם לומדים שהם נמצאים תחת איום קיומי. כפי שצוין בכתבה:

Yet as school librarians increasingly teach students crucial skills needed not only in school, but also on the job and in daily life, they are often the first casualties of school budget crunches.
הכתבה מתמקדת ברובה בספרנית בבית ספר בשכונת מהגרים בניו יורק, ועל המאמצים שלה להקנות לתלמידיה גם אהבה לקריאת ספרים וגם מיומנויות מידעניות. מרשים במיוחד הדרך שבה היא מלמדת את הצורך בהטלת ספק כלפי מקורות ברשת. התלמידים מסיירים בתוך אתר המוקדש למגלי עולם, ממנו הם אמורים לדלות פרטי מידע. אבל האתר מכיל, במכוון, לא מעט מידע שגוי וחסר הגיון באופן בולט:
Ms. Rosalia, the school librarian at Public School 225, a combined elementary and middle school in Brighton Beach, Brooklyn, urged caution. “Don’t answer your questions with the first piece of information that you find,” she warned.

Most of the students ignored her, as she knew they would. But Nozimakon Omonullaeva, 11, noticed something odd on a page about Christopher Columbus.

“It says the Indians enjoyed the cellphones and computers brought by Columbus!” Nozimakon exclaimed, pointing at the screen. “That’s wrong.”

לא פעם נדמה שעבודת הספרן מתנגשת עם הרצונות של המערכת. הכתבה מצטטת את אותה ספרנית שמתארת חלק מהקשיים מולם היא נמצאת:
We are teaching them how to think. But sometimes the Board of Ed seems to want them to learn how to fill in little bubbles.
עצוב שבמקום לעסוק בכישורי החיים שהספרן/המידען מסוגל להקנות, מערכות החינוך עוסקות בהכנת התלמידים למבחינים שבוחנים אם הם עומדים בסטנדרטים שאינם משקפים את היכולת ללמוד ולהתמודד בעולם של היום. בגלל צמצומים בתקציבים מספר הספרנים בבתי הספר הולך ופוחת, כאשר הגדלת מספרם היתה מהווה תרומה אמיתית ומשמעותית למערכת.

אנשים הקרובים לנושא התקשוב בחינוך בוודאי אינם רואים סתירה בין ספרן שמעודד קריאת ספרים לבין מידען שעוזר לתלמידים להשתמש באינטרנט. הרי אין כאן תופעה יוצאת דופן, אלא שני פנים של אותו מטבע. אבל מתברר שיש אנשים שאינם רואים שהשניים כל כך קשורים. כותרת בכתבה שהתפרסמה לפני כשבועיים ב-ScienceDaily שואלת: Is Technology Producing A Decline In Critical Thinking And Analysis?. הכתבה מדווחת על מחקר שנערך ב-UCLA שמצא שככל שטכנולוגיות מתקדמות חודרות לתוך חיינו:

our skills in critical thinking and analysis have declined, while our visual skills have improved
אני מניח שהחוקרים במחקר הזה בסך הכל התכוונו להצביע על קשר בין האמצעים הנפוצים של היום שדרכם אנחנו מכירים את העולם לבין כיצד אנחנו מבינים אותו. אבל משתמע ממנו ביקורת על הטכנולוגיה שפוגעת ביכולת החשיבה הביקורתית שלנו. אפשר לחשוב שבגלל האינטרנט גדל דור שלא יידע לקרוא, ובעקבות זה, לא יידע לחשוב. מעודד לדעת שיש ספרנים בבתי ספר שפועלים גם בחזית הקריאה בספרים, וגם בחזית אוריינות המידע, ומבינים שהתלמידים שלהם זקוקים לשני המיומנויות האלו.

תגובה אחת בנושא “גם וגם”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *