במאמרון שלו, ריצ’רדסון ציטט את ויינברגר שכתב שסביבת ה-Web 2.0 מכניס אותנו לתוך “a publish-then-filter world”. באמצעות האמירה הזאת ויינברגר ביקש לתאר מציאות שבה, להבדיל מעולם העיתונאות המסורתית שבו עורכים ידיעות לפני הפרסום, הפרסום קודם לסינון. בעולם הזה, יש צורך לפתח ולשכלל את מיומנות הסינון. יש כאן רעיון מעניין, אולי אפילו חשוב, אבל (שוב) לא הרגשתי שהוא עורר אצלי צורך, או רצון, לכתוב.
אבל ציטוט אמירתו של ויינברגר בבלוג של ריצ’רדסון גרר תגובות מאד מעניינות, בעיקר של דין שרסקי ושל גרי סטייגר.
סטייגר ביקש להבחין בין פרסום תוצרים “גמורים”, תוצרים שעברו תהליך של עיבוד, של עידון, של גיבוש, לבין החשיבה בקול רם שאנחנו פוגשים, באופן מאד לגיטימי, בבלוגים של תלמידים:
There is a fundamental difference between brainstorming and publishing. We do our students a grave disservice if we lead them to believe that they are so precious that every thought they have or sentence they type is worthy of an audience. Kids are wonderful and it’s great that educators have the potential to network online, but unless a venue is specifically for the purposes of peer-editing or review, publishing should remain at the end of the creative process.
Rough drafts “published” online disrespect the audience the web so generously affords.
it’s about helping adults, kids, everyone being able to distinguish, “in draft” work from “this is my best”.
אינני בטוח שתגים כאלה נחוצים, אבל ברור לי שכן צריכים להיות ערים לסוגים השונים של כתיבה שאנחנו פוגשים בכתיבה בלוגית. תחת הכותרת הזאת אנחנו פוגשים סוגי כתיבה שונים, ונעשה לתלמידים שלנו שרות דוב אם לא נשכיל להבחין ביניהם – ולהתייחס לטיוטה כטיוטה, ולא כשיא הכתיבה המלוטשת הראויה לעיני העולם כולו.
גי”ראשית אני רוצה לברך אותך על הבלוג המעניין הזה. המאמרים שאתה קורא ומתמצת עבורי בעברית ( אני יכולה לדבר כמובן רק בשמי) מועילים מאד וממקצעים מבחינות רבות. כמו הדיון הזה בין מהי חשיבה בקול רם שדינה כטיוטה לבין מהו פרסום מלוטש וגמור. הקישורים למקור שומרים כמובן על זכויות יוצרים.אני מוצאת את עצמי קוראת וחושבת, מתלבטת ושואלת את עצמי מה לעשות עם המידע הזה, איך זה לדו’ מסתדר לי בראש עם הסטנדרטים בחינוך הלשוני? האם ניתן להשתמש בהבחנות הללו בהלימה לדרישות הסטנדרטים? ואני גם חושבת על כמות הזמן שאני מקדישה לקריאה, להתעדכנות, לכתיבת תגובות. הייתי רוצה עוד 5 שעות ליממה לפחות כדי להספיק הכל…