כתיבה מעבר לקורס

ליסה ליין שמחה לזנוח את Blackboard, שעדיין נחשב ל-CMS הנוץ ביותר בארה"ב. בשביל הקורסים בהיסטוריה שהיא מלמדת במכללה בקליפורניה היא עברה ל-Moodle. השוואה בין שתי המערכות האלו מובילה אותה להרהר על השימוש בבלוגים בהוראה באופן כללי, ועל זה היא כותבת במאמרון חדש בבלוג שלה.

ליין רואה הרבה חיוב בבלוגים אישיים, אבל לא ברור לחלוטין היכן הבלוגים האלה צריכים לשבת. היא נוטה לחשוב שעדיף בלוגים על תשתיות עצמאיות, מחוץ ל-CMS שבה היא מנהלת את הקורסים שלה. (נקודה זאת משמעותית היות ובעבר ליין כתבה על כך שעל אף העבודה שבאופן כללי היא איננה נמשכת למערכות CMS ומעדיפה כלים "פתוחים" יותר, יש בכל זאת משהו חיובי בסביבה ברורה ומוגדרת שאליה סטודנטים צריכים להגיע, כך שהפעילות הלימודית שלהם נבחנת מיתר הפעילות שלהם ברשת.) לדעתה חשוב לטפח את תחושת הבעלות של הסטודנטים על סביבת הבלוגים של עצמם. הבעלות הזאת באה לביטוי בניהול העצמאי של הסטודנט על בלוג, באפשרות של הסטודנט להגיב לקוראיו לפי ראות עיניו, ביצירת קשר עם קוראים מחוץ למסגרת הלימודים, ואולי חשוב מכל, באפשרות לשמור על התוכן של הבלוג, ולהמשיך לכתוב בו גם אחרי שהקורס מסתיים. ליין מרחיבה בנקודה הזאת:

This last, the perpetuity of their work, is important as a default. As a student, I used to save all my returned papers. But students in an online class lose all their work unless they’ve saved it themselves, and that only works for written stuff before there’s any feedback. Or they have to copy and paste everything. So a blog inside a CMS would defeat pretty much everything I’d want students using blogs for!
הגישה הזאת נוגעת בלב ליבה של החינוך. עבור ליין לא מדובר רק בהעברת מידע בתחום התוכן, אלא בפיתוח החשיבה והרפלקציה. אם אנחנו באמת חותרים ל-Life Long Learning, ורואים בו מטרה מרכזית של העבודה החינוכית שלנו, עלינו להתמקד בהקניית הכלים שמאפשרים את המשך הלמידה, ולא ברכישת "ידע" שבימינו ממילא נגיש די בקלות. אם נכונה הקביעה שהתקשוב מאפשר למידה "מכל מקום ובכל זמן", לבלוג האישי, שהכתיבה בו איננו סתם עוד מטלה במסגרת של קורס אלא פעולה לימודית/חשיבתית בזכות עצמה, יש ערך מיוחד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *