בסיום שנת 2008 הופיע עוד דוח על בני נוער והסכנות ברשת. הדוח החדש הזה – Enhancing Child Safety and Online Technologies – הוכן על ידי ועדה מיוחדת תחת החסות של מרכז ברקמן לאינטרנט וחברה באוניברסיטת הרווארד. הדוח הוא עבודה משותפת של אנשי אקדמיה, של מספר גופים אינטרנטיים מסחריים, ושל נציגים של ארגונים הפעילים בתחום של בטחון הילד בסביבות מקוונות. ממצאי הדוח אינם צריכים להפתיע. זה איננו הדוח הראשון שמצביע על כך שהסכנות שעורבות לבני נוער באינטרנט אינן גדולות כפי שכלי התקשורת בדרך כלל נוהגים להציג אותן. אבל הדוח הוזמן על ידי היועצים המשפטיים של כלל המדינות של ארה”ב ולכן יש בו, אולי, חשיבות מיוחדת. ומה לגבי הממצאים?
הדוח קובע שהסכנות שעורבות לבני נוער באינטרנט היום אינן שונות במהות מהסכנות שעורבות להם בסביבות אחרות:
The Literature Review shows that the risks minors face online are complex and multifaceted and are in most cases not significantly different than those they face offline, and that as they get older, minors themselves contribute to some of the problems.
בפרק של הדוח שעוסק בסקירת הספרות המחברים מוסרים לנו שהתמונה שמצטיירת בציבור בנוגע לסכנות האינטרנט איננה תואמת את הממצאים של המחקרים שנערכים בנושא:
Although numerous studies are currently underway and much research is available to address online safety concerns, very few of the findings enter public or political discourse. This is unfortunate, because the actual threats that youth may face appear to be different than the threats most people imagine.
ומה הן הסכנות המרכזיות? לפי הדוח:
Bullying and harassment, most often by peers, are the most frequent threats that minors face, both online and offline.
הדוח המלא (278 עמודים) נמצא ברשת, וכמו-כן גם הדוח המקוצר המכיל את הממצאים העיקריים (5 עמודים). וכמובן, יש גם התייחסות בעיתונות. כתבה בוושינגטון פוסט מוסרת שהדוח “מעורר מחלוקת”, וכראייה לכך היא מביאה את התגובה של היועץ המשפטי של מדינת דרום קרוליינה שטוען שהמסקנות מדאיגות ומטעות, ועשויות לגרום לתחושה בלתי-מוצדקת של בטחון, ולכן של רפיון, אצל הורים. טענה מעניית אחרת באה מג’פרי צ’סטר, המנהל של ה-Center for Digital Democracy שמציין שהדוח הוכן עם השתתפות פעילה של גופים שמפעילים רשתות חברתיות, ובמימונם. צ’סטר מדגיש שלאור זה אין שום הפתעה בממצאים:
They pay for a study, and it says there’s no problem.
לארי מאגיד, אישיות מוכרת ופעילה מאד בארגונים לבטחון הילד (ולא רק בסביבות מקוונות), היה חבר בצוות שהכין את הדוח. הוא איננו עונה לטענה של צ’סטר, אבל בהתייחסות שלו לדוח באתר שלו הוא מדגיש שהוא משוכנע שהדוח אמין:
The task force report will have its critics, including possibly some attorneys general and others who feel that it underestimates the risk of online predators. … But, based on the research presented to the task force, it appears that the vast majority of young people are savvy enough to avoid such encounters.
ולקראת היום הלאומי לאינטרנט בטוח (שהשנה יהיה שבוע המודעות לאינטרנט בטוח), זה מסר מאד מעודד.