לטעמי, ג’ודי בראק, שבבלוג שלה מרבה לדווח על דרכים ראויות לשימוש בטלפונים סלולאריים בתהליכי למידה, גם נוטה להתלהב יתר על המידה מהאמצעים השיווקיים הטמונים בכלים אינטרנטיים וניידים. לפני שלושה שבועות היא פרסמה מאמר באתר שלה בו היא טוענת שהחינוך צריך לאמץ אמצעים של Search Engine Optimization – התאמה של מקורות דיגיטאליים לדרכי העבודה של מנוע חיפוש – כך שהמנועים יימצאו ביתר קלות את החומרים החינוכיים האיכותיים שיכולים להופיע ברשת. למרות שעל פניו הרעיון נראה הגיוני, נדמה לי שכאשר היא מנסה להסביר כיצד התהליך הזה צריך להתרחש בחינוך, משהו משתבש, בגדול.
בארק מתחילה בתיאור “היסטורי” קצר – עם המעבר ממקורות מודפסים למקורות דיגיטאליים, ועם הצורך לבנות אמצעים לאיתור המקורות האלה. היא מדגישה שאם לא נוכל למצוא חומרים חינוכיים טובים שנמצאים אי-שם ברשת, לא נוכל להשתמש בהם.
עד כאן הכל נראה די הגיוני, וגם מוכר. אבל בראק רוצה לשכנע אותנו שאנחנו צריכים לאמץ שיטות של Search Engine Optimization (SEO), ועל מנת לעשות את זה, נדמה לי שהיא צריכה לסלף את ההיסטוריה. היא כותבת:
It is fair to generalize that most of the content that established education has digitized since the mid-1990s has been kept closed.
By tagging and linking the Net resources they respect, academic experts create findable patterns that underlie online educational resources of the future. (Actually, this has been happening in a small way for years.)
מנועי חיפוש משתכללים כמעט מידי יום. כתוצאה מכך, לרוב נעשה יותר ויותר קל למצוא משהו שהוא דומה למה שאנחנו רוצים למצוא. אבל בגלל זה ה-SEO הופך לתחום מאד תחרותי – הרי כאשר ההיצע רב כל כך, וכאשר קל כל כך למצוא משהו, חברה שרוצה לשווק את המוצר שלה צריכה לדאוג לכך שהמוצר לא יהיה רק בין תוצאות החיפוש, אלא הראשון מבין התוצאות. המטרה של ה-SEO איננה לסלול דרך ישירה יותר למלוא החומרים האיכותיים, אלא ליצור מצב שבו המוצר של חברה אחת תזכה לדירוג גבוה יותר בתוצאות של מנועי החיפוש. קשה לי להבין את הקשר בין זה לבין החינוך.
אבל אולי עוד יותר מוזר במאמר של בראק הוא השיבוש בין המערכות. בראק עורכת השוואה בין החינוך לבין השיווק, ובהשוואה הזאת, ידה של השיווק יוצאת על העליונה:
One way educators have responded to the Net is by expecting teachers and students to become expert searchers. This is an opposite approach to what commerce did in seeing to it that its customers could find what they are looking for. If the commerce sector had taken the sort of approach education did, sellers would be teaching the customers how to find products to buy.
יש סיבות רבות לבוא בביקורת כלפי מערכת חינוך שאיננה מצליחה להטמיע מיומנויות מידעניות. אבל בוודאי עדיפה מערכת שמנסה לעשות את זה ונכשלת, מאשר מערכת שתחשוב ששיטות של אופטימיזציה הלקוחות מעולם השיווק מתאימות לה.
היי ג’יי זוהי הכתובת של הבלוג שלי אני אשמח אם תוכל להפנות אותי לבלוגים נוספים בנושא חינוך מהארץ ולא מחו”ל. תודה תמר.>>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=526148