קצת פרספקטיבה – לטובתנו

חינוך הוא עסק. יתכן והמורה בכיתה איננו חש את בעובדה הזאת, אבל רבות מההחלטות שקובעות את הנעשה בכיתה מתקבלות הרחק מבית הספר, וללא קשר לשיקולים חינוכיים. התכנים של ספרי הלימוד, ואם אלה יהיו בפורמט מודפס או דיגיטאלי, אינן בידי המורה. כמו-כן, החלטות על המכשירים הדיגיטאליים שייכנסו לבתי הספר, ולשם מה אלה ישמשו, אינן מתחשבות, על פי רוב, בדעת המורים. לעתים קרובות המדיניות כלפי כל אלה נקבעת על ידי גורמים שאינם קשורים ישירות לחינוך, אלא תוך שיתוף פעולה בין פוליטיקאים, תורמים עשירים, וחברות גדולות. ולעתים קרובות השיקולים של הגורמים האלה מנותקים מחשיבה חינוכית ובמקום זה מונעים על ידי סדר יום “חברתי” מפוקפק והשאיפה להגדיל רווחים. כנס שנערך לפני שבוע באוניברסיטה של מדינת אריזונה מאד המחיש את המציאות העגומה הזאת.

ה-Education Innovation Summit היא התכנסות של רבים מהמי ומי של מה שאפשר לכנות “תעשיית החינוך”. בין המשתתפים היו גם אנשי חינוך מן השורה, אבל עיון ברשימת נותני החסות לכנס (ששמותיהם מופיעים בגדול בדף הראשי של אתר הכנס) מבהיר, אם היו בכך ספקות, שלא החינוך, אלא הכסף, היה הגורם הקובע ברשימת המשתתפים. ג’ורג’ סימנס, שהיה בין אנשי החינוך בכנס, אפיין את המשתתפים שהוא פגש שם בשני משפטים די מצמררים:

These people remake education. And they will do it on the principles of competition and markets.
סימנס מעוגן היטב בעולם ההשכלה הגבוהה, אבל הוא מעיד על עצמו שהוא רואה חיוב רב ביזמות נרחבת כדי לשנות את סדר היום החינוכי. לכן, הוא איננו רוצה לשלול כנסים כמו ה-EIS. עם זאת, מה שהוא ראה שם בהחלט הדאיג, למשל הנסיון של המשתתפים להגדיר “מורה טוב”:
If a good teacher is one that prepares learners to succeed on standardized tests, then we’re in trouble. I encountered this odd conflict numerous times in the conference: on the one hand, the need for innovative and creative learners is promoted…but on the other hand, the metrics of reward in the system promote normalization. This isn’t a small contradiction – it’s a foundational flaw in the vision being promoted by advocates for policy change.
אודרי ווטרס לא השתתפה בכנס. היא כותבת שמלכתחילה היא חששה שהחינוך לא יהיה בו העיקר והיא העדיפה לשמור מרחק (והיו לה התחייבויות אחרות). בדיעבד היא מצטערת על כך, מפני שלא נוח לה לבסס את הביקורת שלה על הדיווחים של אחרים, כולל ציוצים ב-Twitter, כדי לסקור את מה שהתרחש בו. הדיווחים האלה בהחלט זעזעו אותה:
As for me, I honestly don’t know how to respond to the Tweets from the Education Innovation Summit other than sit here with my mouth agape, with a knot in my stomach, with my fists clenched, shaking with fury. I’ve hardly been able to think or write all week. Ah, artists. How fragile and useless we are.
ומה היה בציוצים האלה? מבחר ציוצים של כריס להמן, מנהל ה-Science Leadership Academy, בית ספר למדעים מאד מוערך בפילדלפיה, יכול להסביר את התחושה הכבדה של ווטרס ושל סימנס. להמן דיווח על הרצאתו של אדריאן פנטי, לשעבר ראש העיר של וושינגטון הבירה. לפי להמן:
Fenty actually said, “If we fire more teachers, we can use that money for more technology.” Wow.
אם לתמימותנו חשבנו שהתנופה לתקשוב אצל אנשי העסקים האלה נועדה לשפר את החינוך, אמירה כמו זאת של פנטי יכולה לעזור להעמיד אותנו על טעותנו. ציוץ נוסף של להמן, בו הוא מביע חשש אמיתי, ממקד את הנקודה הזאת עוד יותר:
This is what scares me – those who do not believe in schools will use edu-tech-speak to dismantle the things we hold most dear.
בין הדוברים המרכזיים בכנס היה ג’ב בוש, מושל מדינת פלורידה לשעבר ואחיו של נשיא ארה”ב לשעבר. בוש הוא יושב הראש של גוף בשם הקרן למצויינות בחינוך, אם כי לא ברור לאיזו מצויינות הקרן הזאת מתכוונת. בציוצים שלו להמן מתייחס לכמה מהגיגיו של בוש בכנס:
Jeb Bush has said: a) he does not read edu research. b) he does not care about anything that is not a test score. Problematic.
Jeb Bush’s vision for edu is based on the notion that we all end up compliant to our bosses, not that our kids become citizens.
מה אפשר ללמוד מכל זה? נדמה לי שכבר ציינתי את זה פעמים רבות, אבל כנסים כמו זה שעליו ווטרס, וסימנס, ולהמן מדווחים מחדדים את העניין: הקואליציה הרעועה בין אנשי חינוך שמבקשים לקדם את התקשוב לבין אנשי עסקים שלהם לכאורה אג’נדה דומה, בעייתית ביותר. סימנס כותב:
I really only have one point of advice for educators: become informed about the startup and the corporate activity in education. The language of innovation at the summit was firmly rooted in capital. I’ve already stated that I find much appealing about entrepreneurship (i.e. startup, not large corporations). But even then, the money-focus of innovation was jarring. Students were rarely mentioned (some of the startups on the showdown did a good job of this, however). Teachers and educators were most often referred to negatively. This myopic focus on capital and innovation is disconcerting.
סימנס כותב שיש לו רק עצה אחת, אבל הוא בכל זאת לא מסתפק בה. לקראת סיום המאמרון שלו הוא מחדד את ההבדל בין הרעיונות שמנחים את הפעילות החינוכית שלו לבין הדגש ה-“חינוכי” של אנשי העסקים שהוא פגש בכנס:
The concepts that I use to orient myself and validate my actions were non-existent on summit panels: research, learner-focus, teacher skills, social pedagogy, learner-autonomy, creativity, integration of social and technical system, and complexity and network theory. Summit attendees are building something that will impact education. I’m worried that this something may be damaging to learners and society while rewarding for investors and entrepreneurs.
כריס להמן משתמש בפחות מילים כדי להביע תחושה דומה. במקום להביע חשש, דבריו הם זעקה:
Educators – if you don’t see that there is a billion dollar industry wanting to take over schools using tech as the Trojan Horse, wake up.
יש לי לא מעט חששות בנוגע לכוונות ה-“חינוכיות” של אנשי עסקים בישראל שמבקשים לקדם את התקשוב בבתי הספר שלנו. המונחים השגורים אצלם דומים לאלה השגורים אצלנו, ובטווח הקצר שנינו דוגלים בקידום התקשוב והדיגיטאליות בבתי הספר. עם זאת, בכלל לא ברור אם קיימת חפיפה בין המטרות לטווח הארוך של שני המחנות. אבל אפילו אם לעתים קרובות מדי המתרחש בחינוך בארה”ב הוא סימן לעתיד להתרחש גם אצלנו, לעת עתה מצבה של הקואליציה בין החינוך לבין העסקים בישראל הרבה פחות גרוע מאשר שם.

6 תגובות בנושא “קצת פרספקטיבה – לטובתנו”

  1. אני בת-אל לומדת חינוך וחברה במכון לנדר שנה ראשונה ואני מסכימה עם הקביעה שהחינוך הופך להיות לעסק. בשנים האחרונות משרד החינוך נותן יד למגמה של הפיכת בתי ספר לעסקים כלכליים. התפקיד שהמדינה צריכה למלא בתחום החינוך הולך ונעלם, את המקום תופסים אנשי עסקים- ספונסרים, הורים עשירים (תוצאות מגמה זו מביאה לחוסר שוויון במערכת החינוך וכך הפער בין עשירים למעוטי יכולת הולך וגדל).
    דוגמא למגמה זו היא ההחלטה שקיבל הטייקון נוחי דנקר (2007) לממן פרויקטים של משרד החינוך בדופן הארץ. מהלך זה הוא סימן לניסיון של בעלי אינטרסים כלכליים להשתלט על מוסדות החינוך.
    עולם העסקים גילה שהחינוך הוא עסק מכניס. בעלי העסקים רואים בתלמידים כקהל עתידי של צרכנים. יש כאן מגמה שהעסקים נכנסים למערכת החינוך. הדוגמא הבולטת לכך היא רשת הריבוע הכחול (2010) שהפעילה תכונית צרכנות. על פי התוכנית התלמידים מסתובבים בסופר. ההסתובבות בסופר מגמתה לעצב תודעה של חשיבה על פי דגם שהוא לא חינוכי ולא פדגוגי.
    אני חושבת שיש להילחם בתופעה, להילחם בגופים הפרטיים. אני יודעת שקשה ואף בלתי אפשרי להוציא תכניות במימון פרטי מבית-הספר, אבל ניתן לבנות מנגנון פיקוח ( מטעם משרד החינוך) שיטיל מגבלות על הגופים הפיננסים. על הגופים הללו לממן תכוניות בתחום העשרה ובריאות כמו טיולים ובריאות השן וללא סיורים במרכולים.

  2. בשנים האחרונות נושבות רוחות חיוביות ממשרד החינוך ומערבותו מבטא הספר לכל דרגותיהם הולכת וגדלה וזה כולל גם את התחום שציינת.

  3. ג'יי, ראשית תענוג לקרוא.
    אני מחפש איך אני יוצר משלוח הודעה אוטומטית על הופעת פוסט חדש בבלוגך. כמדומני שפעם היה כזה.

  4. שלום ,
    גם אני סטודנטית הלומדת לקראת תואר בחינוך. קראתי את הנכתב, ואכן מצד אחד מדאיג לגלות שזה המצב, אך מצד שני עלינו לזכור שהעולם כולו מונע על ידי אינטרסים כלכליים וזה אולי מה שמקדם אותו, התחרות וההישגיות . ואולי גם בתחום החינוך, המערכת תתקדם מבחינה טכנולוגית בזכות אותם אנשי עסקים. באמצעותם התקשוב ייכנס מהר יותר למערכת החינוך. מה שחשוב לנו כהורים וכאנשי חינוך הוא לדאוג שמי שעובד ישירות עם התלמידים הם אכן אנשי חינוך שמה שעומד לנגד עינהם זה איך אני כמחנך יכול לקדם את הילדים , איך אני אעשה אותם לאנשים טובים יותר, אזרחים טובים, שומרי חוק, ישרים שיודעים להבחין בין טוב לרע בין עיקר לטפל. אם נהיה בטוחים שאלה אנשי החינוך שעומדים מול ילדינו, נישן טוב מאוד בלילה גם אם נדע שאי שם למעלה מי שקבע באילו אמצעי טכנולוגיה ילמדו, הוא לא הטיפוס של המחנך אלא איש עסקים שהרווחים הם אלה שעומדים לנגד עיניו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *