משפט אינסוף הקופים … על גבי ויקי?

בית ההוצאה הידוע פינגווין (אולי זה מפתיע, אבל אין קשר ללינוקס) פתח לאחרונה בניסוי מרתק. מרתק, אם כי אינני בטוח שהוא כל כך מעניין. מדובר בהזמנה לכתוב רומן באמצעות ויקי. שם הרומן כבר נקבע – “מיליון פינגווינים“, אבל התוכן עוד בתהליך של כתיבה ושל עריכה. כולנו, כל מי ששומע על הפרויקט, מוזמן להכנס לוויקי ולתרום. נכון לכתיבה המאמרון הזה, לספר חמישה עשר פרקים. נדמה לי שהפרק הראשון עלה לויקי ב-16 לינואר, ומה שיש בו היום שונה לחלוטין ממה שמופיע כאותו פרק בעת ההעלאה הראשונית.

מדובר בניסוי, ולכן אני מניח שאין ציפיה לאיכות ספרותית. כמלווה לוויקי יש גם בלוג המנוהל על ידי בעלי הפרויקט שהם (כך נדמה לי) עובדים בבית ההוצאה פינגווין. בבלוג הזה אחד המנהלים כבר הספיק להביע את החשש שהקוהרנטיות של הרומן איננו מה שהוא היה רוצה. הוא מתייחס לרומן מודרני של סופר מאד ידוע ומציין שהתחושה שמתקבלת מהקריאה באותו רומן הוא של האקראיות כגורם מרכזי בחיים. אבל האקראיות הזאת, הוא מדגיש, היא מכוונת, מעשה ידי אמן. הוא מוסיף:

I sense this is the direction that you, the writers of amillionpenguins, may be heading in.

I would humbly suggest that you re-think this. Can someone go in and try to unclutter it a bit?

עלי להודות שאני אוהב את הרעיון, אבל אני אהיה מאד מופתע אם משהו איכותי יוצא ממנו. כותבים לנו שהפרויקט כנראה יוצר התעניינות רבה. הוא זוכה ל-10 כניסות לשנייה. כמובן לא כל הכניסות האלו מביאות את המציצים להצטרף ולכתוב או לערוך. רבים הם בוודאי כמוני – סקרנים, מסוג האנשים שכמעט עוצרים ליד תאונה כדי להתבונן בהתרסקות. לא אופתע עם גם הפרויקט הזה יסתיים בהתרסקות.

היו בעבר מספר נסיונות כאלה, ואולי הדבר המעניין ביותר בנוגע לפרויקט הזה הוא שבית הוצאה מאד מכובדת עומד מאחוריו.

הוויקיפדיה היא, כמובן, הנסיון המוכר ביותר מבחינת השימוש בוויקי. בעקבות ההצלחה של הויקיפדיה רבים משוכנעים שבעצם הוויקי נועד להיות תשתית לבניית מאגר של מידע כמו אנציקלופדיה בלבד. לאור זה, טוב לראות התנסות בכיוון אחר, אפילו אם התוצאה תהיה משהו שאף אחד לא ירצה לקרוא (ואכן, השם של מיליון פינגוונים מעורר, ללא ספק בכוונה, אסוציאציה לניסוי עם קופים השייך כבר לפולקלור.

ובחינוך? האם פתאום נחליט שאם תלמיד אחד מתקשה לכתוב סיפור, אז אולי כיתה שלמה כן יכולה? (כן, אני יודע, ניסו דברים כאלה עוד הרבה לפני האינטרנט.) אני מודה שאני קצת חצוי בעניין זה. מצד אחד, אני ספקן. קשה לי להאמין שקבוצת תלמידים תצליח ליצור משהו שאפילו הוריהם ירצו לקרוא. אבל מצד שני, אני אשמח מאד עם מספר מורים יחליטו לעשות משהו דומה. זה לא צריך להיות רומן (ולא מאגר מידע), ובשלב הזה אני מודה שאינני יודע מה כן, אבל שווה לנסות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *