האם יישאר בכלל משהו ללמד?

גוגל הודיעה השבוע על השקת תוספת חדשה לשירותי החיפוש שלה (כן, במקרה ששכחנו, בין כל יתר הכלים שהיא מציעה, גוגל גם מעניקה שירותי חיפוש). מעכשיו נוכל לסמן בכוכב תוצאות שמתקבלות מהחיפושים שלנו, וכאשר אי-שם בעתיד נערוך את אותו החיפוש התוצאה המסומנת תופיע בראש רשימת התוצאות. משהו דומה כבר קורה עם הסימניות שאנחנו מסמנים בגוגל – כאשר אנחנו מגיעים לדף שכבר קיים בתוך הסימניות שלנו הכוכב ליד "Bookmarks" בסרגל הכלים של גוגל מופיעה בצהוב. ועכשיו, עם התוספת החדשה לחיפוש, הדף שבחרנו מתוך רשימה של תוצאות יובלט בכוכב בראש הרשימה.

האם אנחנו צריכים את זה? מבחינתי האישית, אם וכאשר אני מגיע שוב לדף מסויים אני די מרוצה לגלות שכבר הכנסתי אותו לתוך הסימניות שלי. לפעמים זה גורם לי לרצות לקרוא שוב מאמר שאני כבר קראתי – הרי אם הוא היה מספיק מעניין כדי "לשמור" אותו, אז אולי הוא גם שווה קריאה נוספת. ולפעמים ההפך עשוי להיות נכון – אם אני מגלה שכבר קראתי דף מסויים, לא אצטרך לעשות זאת שוב (אם אני זוכר מה שכתוב שם). כך או כך, לא מדובר במשהו מרעיד עולמות, אלא בסך הכל במשהו מעניין, ואולי גם נחמד. אבל במקרה של השירות החדש של גוגל לא מדובר בסימניות, אלא בתוצאות של חיפוש שאנחנו מבקשים שיובלטו כאשר אנחנו עורכים שוב את אותו החיפוש. לשם מה אנחנו עשויים לרצות משהו כזה?

הבלוג ReadWriteWeb מעלה סברה מעניינת, ולצערי מאד משכנעת. במקום לסמן דפים בסימניות, או לזכור כתובת שאפשר להקליד לתוך תיבת הכתובת של הדפדפן, גולשים רבים נכנסים ישירות לגוגל, ושם עורכים חיפוש על האתר שאליו הם רוצים להגיע. מדובר בתופעה מוכרת, ונפוצה מאד. כאשר האתר המבוקש עולה בתוצאות, מקליקים על הקישור ומגיעים אליו. גולשים ש-"מחפשים" בדרך כזאת מתייחסים ל-WWW בצורה הבסיסית ביותר, כמעט "פרימיטיבית". אין כאן נסיון להכיר, קל וחומר להבין, את הסביבה. הווב נשאר סביבה מבלבלת ומאיימת. השימוש ב-"חיפוש" מהסוג הזה נובע מחוסר הרצון, או חוסר היכולת, להכיר את מה שהדפדפן יכול להציע. חשוב להוסיף שבמקרים רבים מה שמחפשים בדרך הזאת הם דפים מוכרים שקל מאד להגיע אליהם. לפי ReadWriteWeb הכוכבים החדשים של גוגל הם סוג של יישור קו עם "שיטת" החיפוש הזאת. מעכשיו, אם גולשים מסמנים בכוכב את הדף הרצוי מתוך התוצאות שהם מקבלים, הם אפילו לא יצטרכו לגלול בתוך התוצאות – מספיק לערוך חיפוש על המונח הרצוי, והתוצאה המועדפת להם תופיע בראש רשימת התוצאות.

חשוב להדגיש (שוב) שחיפוש כזה איננו תורם להכרות מעמיקה או רצינית עם הסביבה האינטרנטית. הוא מתאים לאותם יעדים שאליהם אנחנו רוצים להגיע שוב ושוב, אבל לא מכירים דרכים אחרות לעשות זאת. אבל חייבים גם לשאול מה כל כך רע כאן. אפילו אם אני רוצה ללמד חיפוש כדי שאנשים יוכלו להגיע, באופן מהיר ועיל, למידע שהוא רלוונטי להם, אין זה אומר שהחיפוש צריך להיות קשה או מסובך. הגיוני לקבל בברכה כל כלי שמקל את הדרך אל מידע מבוקש – אפילו אם המחיר של זה הוא משתמשים שבכלל אינם מבינים את הכלים שבהם הם משתמשים.

4 תגובות בנושא “האם יישאר בכלל משהו ללמד?”

  1. חשבתי שההסבר שלך מאוד הגיוני, אבל אז חשבתי שוב ועלתה השאה – אם מדובר באותם אנשים שלא יודעים מה זו סימניה ולא מבדילים בין שורת הכתובת למנוע החיפוש, מה הסיכוי שיבינוי ויישמו דווקא את שיטת הכוכבים? מה שנראה לך קל ואינטואיטיבי אינו כזה בהכרח להם.

    הסברים ידידותיים אולי יעזרו קצת, אבל הקהל המדובר בארץ לא קורא אנגלית וגוגל לא נוטה לתרגם שירותים ניסיוניים (או לא ניסיוניים).

  2. מספר מגיבים למאמרון ב-ReadWriteWeb מביעים את אותו החשש – שהאנשים שעבורם הכוכבים האלה מיועדים בכלל לא יבינו מה לעשות איתם. לצערי, יש מידה גדולה של צדק בדבריהם/דבריך (ולא נראה לי שהדבר בכלל לא קשור לעברית).

    ובראייה רחבה יותר, השאלה החינוכית היא האם יש סיכוי להקנות מיומנויות "מתקדמות" בשימוש באינטרנט כאשר מסביבנו השאיפה השולטת היא לנצל כלי בעל אפשרויות אדירות לצרכים הפשוטים ביותר. יד על הלב, זה די מדכא.

  3. מיומנויות מתקדמות קשה ללמד בעיקר עקב ההיצע הרב וקצב הגידול של כלים חדשים ופיצ'רים של כלים קיימים.
    בכל מקרה אני ממשיך לנסות וללמד את התלמידים:
    http://sites.google.com/site/workspacestudent

    ומציע גם למורים אחרים ללמוד:
    http://sites.google.com/site/iteachersite

    דווקא אצלך, ג'י, קראתי שהמשתמשים הם אלו שלעיתים קובעים את השימוש של הכלי ולא מתכנניו ולכן לשם כך אין מנוס אלא מלחקור את הכלי.
    כשאני חוקר, לעיתים ביחד עם התלמידים, כלים חדשים – אני לומד המון על עולם התוכן של התלמידים וצורת החשיבה שלהם. כמורה זה לפעמים חשוב לי יותר מהידע שירכשו לשימוש בכלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *