לפעמים הטכנולוגיה מקשה על הלמידה

על פי רוב אינני אוהב מאמרונים המבוססים על רשימות. לעתים קרובות מדי אפשר לתת להן את הכותרת “10 דרכים להגיד פחות או יותר את אותו הדבר”, ומספר הפריטים ברשימה נעשה חשוב יותר מאשר התוכן והגיוון. לעומת זאת, מאמרונים של טרי הייק (Terry Heick), שלעתים קרובות בנויים מרשימות, גם מכילים רעיונות טובים שכדאי להחשף אליהם. כמו המון אתרים אחרים, האתר של הייק מדגיש את השימוש בטכנולוגיות בתהליכי הוראה ולמידה, אבל להבדיל מרבים אחרים הוא עושה זאת בעין ביקורתית. לפני חמש שנים כתבתי כאן על מאמרון של הייק בו הוא בחן כיצד החיפוש באמצעות גוגל משפיע על דרכי החשיבה של תלמידים. הוא ציין אז שגוגל (וגם ויקיפדיה) הם כלים נפלאים שעושים את מה שהם אמורים לעשות. אבל הוא הוסיף:

it’s misunderstanding the technology itself that causes problems.

במילים אחרות, התלמידים שלנו מסתבכים כאשר אנחנו מנחים אותם להתייחס לכלים האלה כמקורות של תשובות, במקום כנקודות זינוק שמהם אפשר להמשיך ללמוד, כמקורות שמזמינים אותנו לשאול שאלות כדי לחתור להבנה. לפני כשבועיים, במאמרון חדש של הייק, הוא הרחיב על הנקודה החשובה הזאת, הפעם במסגרת רשימה שתיארה:

30 Ways To Use Google Search For Critical Thinking In The Classroom

כמו עם כל רשימה מהסוג הזה יש לא מעט דמיון בין הדוגמאות השונות כך שאפשר להבין את העיקר בלי להזדקק לכל שלושים ההצעות. זה באופי של מאמרונים בצורת רשימה. אבל הגישה הכללית מאד חיובית ומתאפיינת בשימוש בתוצאות של חיפוש באמצעות גוגל כפתיחה, כמנוף לחשיבה. הוא ממליץ, למשל:

      • לבקש מהתלמידים לאתר את ההופעה הראשונה של רעיון מסויים
      • לאתר שלושה מקורות שונים של רעיון מסויים ולדרג אותם לפי אמינותם
      • להציג בעיה לארבע קבוצות של תלמידים ולבקש מכל קבוצה להסביר למה היא מצאה את המקור האמינה ביותר בנושא
      • לבחון כיצד ההשלמה האוטומטית משפיעה על תהליך החיפוש.

מה שמאפיין את ההצעות של הייק הוא שהדגש איננו על שימוש בגוגל כדי לקבל את התשובה הנכונה למשהו. במקום זה הוא מבקש לעודד את התלמידים להבין כיצד עריכת חיפוש דרך גוגל משפיעה על מה שהם מגלים ולומדים. לאור זה, בעיני המבוא של הייק מרשים יותר מהרשימה עצמה. הוא כותב שמפני שכל כך הרבה מהמידע שמגיע אלינו מגיע דרך גוגל, גורמים רבים מבקשים להשפיע על התוצאות שאנחנו מקבלים. הוא מסביר:

That leaves education in a sticky place. On one side we have a billion students chomping at the bit for the very information Google provides the pathway to, and on the other side we have a heaving, chaotic digital mass teaming with digital media, social media, and 10,000 new blogs per day.

וזאת הסיבה שלהסתפק בהנחיות טכניות – להכניס שאילתא לתוך תיבת החיפוש ולעיין בתוצאות (הראשונות, כמובן) – איננו עונה על הצרכים הלימודיים האמיתיים של התלמידים:

To provide students with unchecked access to the internet (via Google) creates a sink-or-swim scenario that no longer works in education. To provide too much scaffolding de-authenticates not only the information retrieval process, but ultimately reduces capacity in the students’ digital literacy.

ההצעות שהייק מגיש במאמרון שלו מיועדות לפתח את החשיבה הביקורתית שמוזכרת בכל רשימה של סטנדרטים לחינוך שאנחנו פוגשים היום אבל רק לעתים רחוקות באמת זוכה להתייחסות רצינית ומעמיקה. מטרתן היא לפתח אצל התלמיד את היכולת שלו לנהל את תהליך החיפוש תוך הכוונה עצמית. זאת ועוד: ברור להייק שמרכיב מרכזי בהכוונה העצמית הוא קביעת מטרה – אם התלמיד איננו באמת רוצה לדעת או ללמוד משהו, לא כל כך משנה מה הוא מחפש או מוצא.

אינני עוקב אחר הפרסומים של הייק אלא רק מגיע אליהם מידי פעם. עם זאת, ברור לי שבמהלך חמש השנים בין שני המאמרונים שאליהם אני מתייחס כאן הוא כתב מספר פעמים על החיפוש באמצעות גוגל, גם אם מספר הפעמים שהוא הקדיש מאמרונים לכלי גוגל כמו Google Classroom עולה בהרבה על הפעמים שעוסקות בכיצד החיפוש באמצעות גוגל מכוון את החשיבה. קשה לקבוע את תדירות הכתיבה בנושא הזה מפני שביולי 2018 האתר של הייק כנראה עבר פרסום מחודש והמאמרונים שהתפרסמו קודם לתאריך הזה קיבלו תאריך פרסום חדש. (יש מאמרונים עם תגובות מלפני הפרסום המחודש, וכך אפשר במידה מסוימת לתארך מאמרונים ישנים, אבל כאשר אין תגובות קשה לדעת אם מדובר בפרסום ישן שחודש או באמת במאמרון חדש.) במאמרון מתאריך יולי 2018, אבל אם תגובה מלפני חמש שנים, הייק כותב על ההשפעה של קלות החיפוש באמצעות גוגל על החשיבה של תלמידים:

Put another way, the easier something is to access, the less it is valued. It still may be useful, but the process of seeking information—one so full of learning potential in and of itself—is replaced by smarter keyword searches, and improvement by Google of their own search engine algorithm.

אין זה אומר שצריכים לסבול על מנת ללמוד, או שמבלי לעבור דרך חתחתים המידע שמגיעים אליו לא יוכל להיות יעיל או משמעותי. אבל להבדיל מרבים שמהללים את התרומה של כלים כמו החיפוש של גוגל לחינוך, הייק מודע לכך שמתן תוצאות מהירות לחיפוש איננו בהכרח משרת את הלמידה ואפילו יכול לחבל בה. נעים לראות שהוא גם מציע דרכים לשנות את המצב הזה.

3 תגובות בנושא “לפעמים הטכנולוגיה מקשה על הלמידה”

  1. אהבתי מאוד!
    ההבחנה בין “גוגל כספק תשובות” לבין “גוגל כהתחלת למידה” היא נהדרת. ברור שכמרצים ומורים אנחנו מבינים את זה ויודעים את זה וגם מנחים את הלומדים כמו שצריך (?), הרענון מבחינתי שהוא הפנה את תשומת לבנו לכך שהמחסום הוא תפיסת התלמידים. המוקד עובר אם כן לנסיון לשנות את התפיסה שזה אתגר מסוג אחר.
    לאור זה אני פחות משוכנע בערך הדוגמאות. הן יפות וראויות לשימוש אבל לא ברור לי שכשלעצמן הן תומכות בשינוי תפיסה. הייתי מנסה ללכת בכיוון אחר, להתנסות בהבדל בין מענה המבוסס על התשובות הראשונות של החיפוש לבין מענה המבוסס על עיבוד נוסף. לא קל, התלמיד צריך לעבוד בשביל זה אבל זה לא חדש, לשנות תפיסה זה לא דבר שבא בקלות.

    1. גיל, תודה. אני מסכים איתך שאמנם מדובר ברעיון נכון, אבל לא מעטים מהדוגמאות לא ממש משכנעות.
      יש טעם אולי להוסיף שסביר להניח שהבעיה רק עשויה להחמיר. כבר שנים (מאז 2012) גוגל מגישה לנו “knowledge panels” – פריטי מידע מצומצמם שאמורים לתת לנו את המידע המבוקש. בכתבה ב-The Atlantic לאורה קלי מתייחסת לנושא – The Google Feature Magnifying Disinformation. היא מצטטת מחקר שמראה ש-62% של חיפושים בניידים (כנראה מטלפונים) הם “no click”. משמעות הדבר היא כנראה שמסתפקים במה שמופיע ב-knowledge panel במקום לבדוק את התוצאות. קלי מסיקה ש-“many searchers now trust Google as a source, not just as a pathway to sources”. לצערי, מצפייה בלא מעט חיפושים של מגוון רחב של אנשים (ולא רק תלמידים) זה באמת נכון.

  2. מסכים לגמרי,
    זה אחד מאותם הרבה דברים שפעם כדי לעשות היה צריך להתאמץ היום אפשר בקלות “כאילו לעשות” כאשר הרבה פעמים לא מזהים כלל את ה-“כאילו”. ברגע שזה קורה היכולת להסביר את ההבדל בין ה “כאילו לעשות” לבין “הלעשות” ובטח לשכנע לעבור מביצוע של הראשון לביצוע של השני הוא קשה מאוד מאוד. הדבר הקל נצרב כדבר האמיתי וכנראה אין שום דרך קלה אם בכלל לחזור חזרה.

להגיב על גיל עמית לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *