Technology is anything that wasn’t around when you were born.
הטכנולוגיה היא כל דבר שלא היה בנמצא כשנולדת.
בבתי ספר רבים נהוג לערוך “שבוע ללא טכנולוגיה” שמטרתו להמחיש לתלמידים עד כמה הם תלויים במכשירים הרבים שממלאים את חייהם. חיפוש פשוט על מונחים כמו “a day without technology” מעלה דיווחים רבים על נסיונות כאלה. כמובן שאין שום פסול בנסיון להנתק ממכשירים אלקטרוניים לתקופה מסויימת. אבל משום מה, כאשר כותבים על “טכנולוגיה” הכוונה היא רק למחשב, לנגני MP3 ואולי גם לטלויזיה.
אירא סוקול מתייחס לימים נטולי טכנולוגיה כאלה במאמרון חדש בבלוג שלו. הוא מגדיר טכנולוגיה כסך כל הכלים שבאמצעותם אנחנו מתפעלים את העולם. עבורו, ימים ללא טכנולוגיה בבתי ספר מייצגים ראייה מצומצמת מאד, ומצומצמת מדי:
So students are asked to turn off computers and mobile phones, but not clocks or pens. They are asked to not use email and SMS, but school busses seem fine. They are asked not to use digital signals, but paper is actually recommended.
The book, and the paper it is printed on, even the ink used to form those letters, are gigantic technologies.
- שבוע ללא שעונים ופעמונים
- שבוע ללא שולחנות וכסאות
- שבוע ללא ספרים ונייר
עבור כל אלה הוא מתאר כיצד הם פוגעים בלמידה – הפעמון קוטע את רצף הלמידה; אי הנוחות של שולחנות וכסאות מקשים על הלמידה; תלמידים רבים מתקשים לאחוז בעפרון, והקושי הזה הופך לליקוי למידה של ממש. סוקול משוכנע שאם צריכים לעבור שבוע ללא טכנולוגיה כלשהי, רצוי דווקא לוותר על הטכנולוגיות האלו. אם נעשה זאת:
We might see a whole new set of student skills rise to the top with those “Gutenberg technologies” stripped from our kids’ lives. We might see a whole new kind of learning.