הבלוג, שנכתב על ידי מורה בשם ג’ון ספנסר, מספר את הסיפור של טום ג’ונסון, מורה בבית ספר במחוז קטן בארה”ב … בשנת 1897. התלמידים בבית הספר של ג’ונסון כותבים על לוחות אישיים בעזרת גיר, וג’ונסון הוא בין החלוצים שרוצים לאמץ טכנולוגיה חדשה – העפרון. בבלוג/יומן שלו הוא מעלה את מחשבותיו על הטכנולוגיה הזאת, על התגובות של המורים ושל ההורים, ועוד.
אני מרבה להדגיש שהטכנולוגיה בכיתה לא התחילה עם המחשב, ושיש טעם לחשוב על כיצד העפרון השפיע על תהליכי הלמידה וההוראה שרווחו לפניו. הבלוג/יומן של ג’וסון בוחן את ההשפעה הזאת, ומפני שהוא בונה עולם די מלא, היבטים שונים של ההשפעה הזאת באים לביטוי. אינני יודע הרבה על בתי הספר בארה”ב בסוף המאה ה-19, ואני מניח שהרבה ממה שמופיע בבלוג איננו מדוייק מבחינה היסטורית. אבל ספנסר מצליח לשלב לתוך העולם של ג’ונסון הרבה סוגיות שמעסיקות אותנו היום. לדוגמה, הוא מביא דיון בין ג’ונסון לבין המורה בבית הספר שמופקד על הטמעת השימוש בעפרון שאיננו מרוצה מהשימוש בעפרון בכיתה עצמה:
“Yes, but they are already learning it in the Pencil Lab. I teach them penmanship skills and most of them have already learned to put together a document of words.”“I assure you that I won’t be teaching pencil skills. Instead, we will be using pencils within the curriculum.”
“Tom, these kids don’t know the basics. I see how they treat my pencil lab. I’ve had four pencils stolen despite the fact that they are bolted to the desktop. Yours will be mobile. Kids snap off erasers. I’m just worried about you, that’s all.”
“We provide our own professional development. However, trust me, it’s a very user-friendly system. Teachers love it, because it replaces the teacher with the program. Think of it this way. You move from a sage on stage to a guide on the side.”Note to self: never trust people who rhyme their responses.
Don’t get me wrong. There is a time to practice discreet skills. But it seems to me that worksheets fail to inspire. If you aim for “basic skills” you won’t hit it. If students work on authentic pencil-integrated projects, though, and have to use critical thinking, the skills will increase along the way.