גם אני רוצה משחק מחשב חינוכי

לפני חודש הבאתי כאן את דבריה של סלביה מרטינז שטענה שהסיבה המרכזית שבגללה אין משחקי מחשב חינוכיים מוצלחים היא שפשוט יקר מדי לפתח משחק כזה. בצער, הסכמתי איתה. מה לעשות – אני אומנם משוכנע שמשחקי מחשב הבנויים על סימולציות חברתיות בתקופות היסטוריות יכולים לעזור לתלמידים ללמוד על התקופות שעליהם הם אמורים ללמוד, אבל אינני רואה שהמשחקים האלה הולכים ונבנים. השבוע היה לי זיק נוסף של תקווה בנושא הזה, אבל בסופו של דבר נדמה לי שהוא כבה עוד לפני שהוא הצליח להדליק תקוות של ממש.

השבוע, בבלוג של שחר עוז, קראתי על משחק מחשב לימודי מבית היוצר של MIT. עוז מסביר שהמשחק הזה – Revolution שמו – מבוסס:

על סיפור של שייקספיר הגדול. למשחק יש סוף פתוח, שלא כמו לסיפור, אך שחקן שיעשה שימוש בסיפור יגלה שהוא מצליח יותר במשחק. מעין ספר "צ'יטים". המשחק בנוי בפרקי משחק של 45 דקות, בהתאמה מדוייקת לזמני שיעור בכתה, כדי לאפשר זמן משחק ליד המורה ואחר-כך לבצע רפלקציה על התהליך יחד עם המורה.
התיאור הזה, שהוא תרגום די נאמן למה שמופיע באתר המשחק, בהחלט עורר בי עניין. אך לצערי, הוא איננו מדוייק. המשחק שמבוסס על דמויות של שייקספיר הוא משחק אחר, "Arden: The World of William Shakespeare", שנבנה על ידי טד קסטרונובה, מרצה באוניברסיטה של אינדיאנה, והסטודנטים שלו. המשחק Revolution אכן נוצר ב-MIT, אבל הוא מבוסס על מספר דמויות היסטוריות מהתקופה של המאבק לעצמאות של ארה"ב מאנגליה.

אין לי תלונה כלפי עוז, ואפילו עלי להודות לו – הרי דרך הדברים שהוא כתב למדתי על משחק שלא ידעתי עליו. אבל לא התעודדתי בהרבה. הרי ממה שהצלחתי לברר, הפרסום הראשון על המשחק הזה הוא משנת 2005, אבל עד לפני מספר חודשיים, באתר של המשחק עדיין מבקשים לדעת היכן אפשר להוריד את המשחק כדי להתחיל לשחק אותו. נדמה לי שיש כאן דוגמה טובה של מה שמכונה Vaporware – יישום שפשוט איננו מצליח לצאת לאור. אינני יודע כמה השקיעו ב-MIT על המשחק הזה, אבל סביר להניח שהיה רצון אמיתי להפיק אותו, ובכל זאת, הוא עדיין בושש לבוא.

זאת ועוד. במשחק שמבוסס על הדמויות של שייקספיר נמצא במצב דומה. לפני שנתיים קסטרונובה קיבל רבע מיליון דולר מקרן מקארתור לפתח את המשחק, והיו ציפיות גדולות. אבל הדברים הסתבכו. במאמר קצר בירחון Wired מאפריל השנה, אנחנו יכולים לקרוא את דעתו של קסטרונובה עצמו על המשחק:

It's no fun…. We failed to design a gripping experience.
הוא טוען שמה שיצא לו מכל זה היא הערכה גדולה מאד כלפי מעצבי משחקי מחשב. פירוט נרחב יותר על המשחק מופיע באתר הפרויקט של קסטרונובה באוניברסיטה של אינדיאנה. שם אנחנו קוראים שהמטרה המרכזית לא היתה משחק לימודי, אלא בנייה של סביבה שבה אפשר יהיה לערוך מחקרים. כתוב שם:
We met this objective, but not without quite a few restarts and detours. We found that when we put too much emphasis on economic complexity, historical realism, and Shakespearean content, players did not enjoy our world enough to stay in it. We therefore could not conduct any experiments. When we focused on creating good gameplay, however, players remained in the environment for many hours, allowing us to complete the studies we had planned.
אז אולי אנשי אקדמיה יכולים בכל זאת לבנות משחק מחשב טוב, אבל לא ברור שמדובר במשחק לימודי, אלא במשחק שמאפשר להם לחקור את התנהגויות של המשתתפים. גם זה משהו … אבל לא משחק המחשב הלימודי לו אני עדיין מייחל.

2 תגובות בנושא “גם אני רוצה משחק מחשב חינוכי”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *