משום מה, בין יתר התארים שלו, דניאל פינק נחשב הוגה חינוכי. פינק התפרסם בעיקר בזכות ספרו A Whole New Mind בו הוא טוען שהתכונה החשובה ביותר בתקופה שלנו היא היצירתיות. אמנם לא התרשמתי במיוחד מהספר, אבל בוודאי אין שום פסול בקידום רעיונות כלאה. עם זאת, אני מתקשה להבין את ההתלהבות של אנשי חינוך כלפיו. סביר להניח שהרבה לפני פינק מורים רבים ציינו את פיתוח היצירתיות כמטרה חשובה של החינוך. אבל בשנים האחרונות, על אף העובדה שאין חדש בטיעונים של פינק (ובוודאי אין בהם בסיס מדעי), הוא נעשה למרצה מאד מבוקש בכנסים חינוכיים. וכדמות פופולארית, הוא גם זוכה לבמות רבות שבהן הוא יכול לקדם את הרעיונות ה-“חדשים” שלו.
לפני שבוע פינק פרסם כתבה באתר של הטלגרף הבריטי בה הוא מדווח על “חידוש” חינוכי של קרל פיש. מתברר שבגלל קיצוצים בתקציב, בנוסף לתפקיד הראשי שלו כרכז תקשוב בבית הספר שלו, פיש חזר למקצוע המקורי שלו ומלמד אלגברה. הוא החליט להקליט הרצאות שמסבירות את הטכניקות שהוא רוצה ללמד ולהעלות אותן ליו-טיוב. הוא מבקש מתלמידיו לצפות בסרטים האלה כשיעורי בית, ולמחרת בכיתה הם פותרים תרגילים לפי מה שהם למדו בסרטון. פינק מסביר את המהלך:
However, instead of lecturing about polynomials and exponents during class time – and then giving his young charges 30 problems to work on at home – Fisch has flipped the sequence. He’s recorded his lectures on video and uploaded them to YouTube for his 28 students to watch at home. Then, in class, he works with students as they solve problems and experiment with the concepts.Lectures at night, “homework” during the day. Call it the Fisch Flip.
פינק מצטט את פיש שמסביר שתלמידים שמנסים לפתור תרגילים בבית נעשים מתוסכלים, ולכן הפיכת הסדר מאפשר לו לעזור ב-“שיעורי הבית” בכיתה. פינק ממש מתלהב מהסידור הזה ותוהה למה בתי ספר אחרים אינם פועלים באותה דרך:
When he puts it like that, you want to slap your forehead at the idea’s inexorable logic. You wonder why more schools aren’t doing it this way. That’s the power of flipping. It melts calcified thinking and leads to solutions that are simple to envision and to implement.
אכן, מדובר בסידור די פשוט, ואפילו די הגיוני. אפשר גם להגיד שהוא גם ראוי לחיקוי. אבל הוא רחוק מלהיות מקורי. פינק נמצא בקשר עם פיש מפני שבשנתיים האחרונות תלמידיו של פיש קראו את ספרו של פינק ושוחחו איתו דרך הרשת אחרי הקריאה. כך יוצא שכאשר פיש עושה משהו לא מלהיב ולא מקורי במיוחד, יש לו במה רחבה לפרסום אצל פינק. לשבחו של פיש ייאמר שהוא עצמו איננו רואה את מה שהוא עושה כמשהו מקורי. בבלוג שלו הוא מתייחס לפרסום שפינק נותן לו וכותב:
I did not originate the idea of flipping homework and lectures. Many other folks are doing this also and, frankly, most of them are doing it better than I am.
אין לי טענות כלפי פיש. לעתים קרובות אני מתרשם מאד מהפרויקטים שלו כפי שהוא מתאר אותם בבלוג שלו. אבל כלפי פינק, וכלפי אנשי החינוך שחושבים שההגות החינוכית התחילה רק בתקופת התקשוב, יש לי. בכלל לא ברור אם שיעורי בית תורמים ללמידה, אבל מורים רבים, והרבה לפני יו-טיוב, נתנו שיעורי בית שפעלו כהכנה לעבודה מעניינת בשיעור עצמו. כאשר פינק “מגלה” את החידוש הזה (כנראה בהשראת מילת הקסם “יו-טיוב”) הוא מעורר גיחוך – ואולי גם בושה בכך שאנשי חינוך מרבים להתרשם ממנו.
מנסה להמציא ?