ועכשיו, תגדיל את הגופן עוד שתי נקודות

במוצאי החג ראובן ורבר העביר אלי קישור לכתבה ב-eSchool News מלפני בערך שבוע: On the way: Nation’s first tech-literacy exam. הכתבה מדווחת שהוכרז על זכיין למכרז להכנת מבחן שיבדוק את האוריינות הטכנולוגית של תלמידי בתי הספר של ארה”ב. המבחן הראשון בתחום הזה אמור להערך בשנת 2012.

אני מודה, אינני יודע למה מתכוונים כאשר כותבים “אוריינות טכנולוגית”. ומה שמופיע בכתבה איננו מבהיר את הנושא. אנחנו קוראים שפעילות הזכיין, שיקבל כמעט שני מיליון דולר:

will lead to ways to define and measure students’ knowledge and skills in understanding important technological tools….
הכתבה מצטטת את דייוויד ויניק, יושב ראש המנהלים של הגוף שקובע את מדיניות ההערכה החינוכית הלאומית:
Technology is changing and moving very fast, so accurate evaluation of student achievement in this area is essential.
אין ספק שלפחות החלק הראשון של הציטוט הזה נכון – הטכנולוגיה אכן משתנה בקצב מסחרר. ולאור זה, אני מניח שגם נכון שחשוב להעריך באופן אמין את הישגי התלמידים בתחום הזה. אבל לפחות שתי בעיות גדולות מאד צצות מעיון בכתבה.

תחילה, כנראה שאינני היחיד שלא יודע מה זאת אוריינות טכנולוגית. אנחנו קוראים בכתבה שלפי חוק ה-NCLB, עד סוף כיתה ח’, תלמידים אמורים להיות מסוגלים להפגין את האוריינות הזאת, אבל אין בה הגדרה ברורה או מוסכמת למונח. לא ברור אם הכוונה היא שתלמידים יידעו להדליק ולכבות מחשב, או להשתמש בתמלילן, או לצלם סרט עם טלפון סלולארי ולהעלות את הסרט ליו-טיוב. אם אני מבין נכון, הזכיין אמור לחקור את הנושא, לראיין מומחים רבים, ולבסוף להגדיר את המרכיבים של האוריינות הטכנולוגית. שני מיליון דולר איננו סכום עד כדי כך גדול, ובכל זאת, מוזר לי שסכום כזה יוקדש להגדרת מונח מעורפל על מנת שאפשר יהיה לבחון את הישגיהם של תלמידים בתחום הזה בעוד כארבע שנים.

אבל גם אם יש הצדקה להשקעה כזאת על מנת להכין את התשתית למבחן העתידי, העדרה של נקודה נוספת מעוררת תהייה. ממה שמופיע בכתבה, המבחן העתידי ב-“אוריינות טכנולוגית” תלוש מהצרכים הלימודיים או המידעיים של התלמידים. מתקבל הרושם שהמערכת החינוכית בארה”ב חושבת שיש טעם להקנות מיומנויות טכנולוגיות ללא קשר לשאלות של מתי רצוי או כדאי להעזר בהן. אין התייחסות ליכולת של הטכנולוגיה לסייע ללמידה, או לצורך לזהות מתי מתאים או נחוץ לבחור בכלי זה או אחר, אם בכלל. במקום זה, יש רצון לבחון היבט מצומצם של הידע של התלמיד – במקרה הזה, הידע הטכנולוגי שלו. אני מניח שהתוצאות של מבחן כזה אכן יצביעו על רמת הידע של התלמיד, אבל ספק אם נוכל ללמוד מהן משהו משמעותי לגבי היכולת של התלמיד לתפקד כלומד, או כאזרח, בסביבה טכנולוגית.

2 תגובות בנושא “ועכשיו, תגדיל את הגופן עוד שתי נקודות”

  1. היי ג’ייהעלית שתי נקודות חשובות ובמיוחד השנייה – האם ההערכה הזו תהיה מנותקת מהצרכים הלימודיים האחרים או לא. סבורני, שצעד הגיוני ומתבקש לאחר הגדרת המיומנויות הטכנולוגיות שיוגדרו, מן הראו לקחת תחום תחום – פיזיקה, ספרות, שפות ועוד ועוד ואז לשלב בהן את המיומנויות שייקבעו באופן שניתן יהיה לעבוד איתן באופן “טבעי” המתקשר לכל אחד ואחד מן התחומים הללו. ייתכן שזו אכן הכוונה ואם לא, אז לדעתי זוהי ברכה לבטלה.

  2. כמה שזה מטופש – הרי המבחן יהיה עתיק ברגע שיפורסם. שבוע אחרי שיוגדרו המיומנויות הטכנולוגיות, כבר יהיו מיומנויות אחרות, יותר חשובות ורלוונטיות, ומי שמבין בטכנולוגיות החדשות יסומן ע”י המבחן כהדיוט.ובטח מיקרוסופט וחברות אחרות ישפיעו על הבחינה, להכניס “יכולת לעבוד עם אקסל”, וחארטות כאלה.חוץ מזה שמבחני הערכה גם בדברים אחרים לא מודדים את היכולת ללמוד. הם מודדים את היכולת לשנן, ולעבור את הבחינה. לא הרבה יותר מזה. אולי הגיע הזמן ללמד את הילדים במקום למדוד אותם.

להגיב על יורם אורעד לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *