תמצית הבעיה

לפני מספר ימים, ברשימה ב-Twitter של אחד ההאשטאגים שאחריהם אני עוקב, תפסה את עיני הודעה מעניינת. הכותרת הכריזה: “.Learn More. Read Less“, ובהמשך הופיע קישור לכלי דיגיטאלי שלא הכרתי. היות ואני אדם שלומד מקריאה, ומקדיש שעות לא מעטות לקריאה כל יום, מצאתי את עצמי מגרד טיפה בראש – האם באמת עם פחות קריאה אוכל ללמוד יותר (ואולי אפילו “יותר טוב”)? הכותרת בהחלט עוררה את הסקרנות שלי, והקלקתי הלאה כדי לגלות במה מדובר.

כבר בשלב הזה אני חש צורך להצהיר שאינני נוהג כאן במלוא ההגינות. הרי בנוסף לאותן ארבע מילים שכבר ציטטתי היתה גם הרחבה – “Make key ideas VISIBLE”, וגם השם של הכלי – WebSummarizer. יכולתי כבר לנחש שמדובר בכלי שיכין עבורי תקציר על משהו שהיה עלי לקרוא. (התקשיתי להחליט כיצד לנסח את סיום המשפט הקודם. הרי לא היה זה נכון לכתוב “שרציתי לקרוא” היות ואם באמת רציתי, לא היתה לי סיבה לקצר את הקריאה בעזרת כלי שמכין לי תקציר. אבל האם נכון היה לכתוב “שהיה עלי לקרוא”? נדמה לי שכן, מפני שהכלי החדש פונה לחינוך, ולכן סביר להניח שמי שישתמש בו יעשה זאת מפני שהוא אמור לקרוא משהו, אבל מעוניין לקבל תקציר בלי לקרוא את הטקסט במלואו.)

ומה עושה הכלי? מזינים לו URL והכלי “חושב” לרגע ומכין מספר קבצי פלט: תקציר “קצר” (מספר משפטים מהטקסט), תקציר “מלא” (יותר מרק מספר משפטים מהטקסט), ורשימה של מילות מפתח מהטקסט, כאשר את אלה אפשר “לפתוח” כדי לראות כיצד המונח מופיע בטקסט. ליד כל אחד מהמונחים האלה מופיע גם מספר שכנראה מהווה שקלול של רלוונטיות המונח לטקסט. בעזרת המרכיבים האלה ניתן, כנראה, לקבל תמונה מספקת על המקור במקום לקרוא את כולו.

על אף ההתייחסות הקצת מבודחת שלי כאן, אני דווקא יכול להבין שכלי כזה עשוי למלא תפקיד לימודי חיובי. היכולת לזהות במהירות את עיקרי הטענות של מאמר היא מיומנות חשובה מאד, ועל פי רוב מערכות חינוך אינן מקדישות לה את הזמן הראוי. יש ערך לא מבוטל בכלי שיוכל לעזור ללומדים לרכוש את המיומנות הזאת. אבל מה קורה כאשר “כלי” מבצע את המלאכה הזאת עבורנו? מטקסט ההסבר בבלוג של הכלי, נדמה לי שמפתחי הכלי חשים אמביוולנטיות מסויימת כלפי השירות שהם מציעים. מצד אחד הם רוצים לשווק את הכלי שלהם ומסבירים לנו שהוא יכול לקצר את הדרך אל הבנת הטקסט, אבל מצד שני הם מתייחסים ללקוחות הפוטנציאליים שלהם כאנשים שכבר מכירים את מלאכת התקצור ואולי אינם כל כך זקוקים לכלי החדש:

In fact when we are summarizing, we are zipping through the whole content, homing in on the important chunks. The summaries give us a feel for the whole article. The summarization works like a powerful filter to save time and effort.
יש כאן שימוש מעניין במילה “אנחנו” (we). לא ברור אם “אנחנו” מתייחסת למי שבנה את הכלי (או לכלי עצמו), או לאנשים שבאופן יום-יומי עוסקים במלאכת התקצור. הרי אין ספק שהיכולת לתקצר מייעלת את הלמידה שלנו. אז אולי הכלי מיועד לאלה שאינם יודעים לתקצר בכוחות עצמם – פתרון טכנולוגי לבעיה מחשבתית:
With the ability to summarize web pages everybody can become an instant speed reader. With just a click of a button, WebSummarizer extracts the most relevant keywords and sentences!

You instantly see what the web page is about. The key points are highlighted. This brings your view into focus. You can view any part of the text that contains your favorite keywords. You can rapidly take notes and create mind maps complete with references to the sources.

וכמו שכלים טכנולוגיים מיטיבים לעשות, הכלי מקצר את הדרך אל התובנה:
You get more done in less time.
פתחתי לעצמי חשבון חינם (שיסתיים בקרוב) והזנתי מספר מאמרים. קיבלתי קטעים מתוך המאמרים. מצאתי שהקטעים האלה פחות או יותר שיקפו את מה שכתוב במאמרים, אבל אינני יכול להגיד שקבלת הקטעים, אפילו אם ריכוזם סביב מילות מפתח, עזרה לי להבין את המאמרים טוב יותר (או מהר יותר) מאשר קריאתם במלואם. יכול להיות, אפילו, שעבדתי עבודה כפולה מפני שחזרתי למאמרים לוודא שאכן הכלי מצא וזיקק את העיקר. (כמובן שאם הייתי ממשיך להשתמש בכלי סביר להניח שהייתי לומד להסתמך עליו.)

בשלב הזה מותר לשאול למה שאתעכב על כלי חדש שכנראה מבטיח יותר מאשר הוא מקיים (או אפילו יכול לקיים)? לא חסרים כלים כאלה, ואם כך, למה לבקר דווקא את הכלי הזה? יש, כמובן, סיבה. בסיסמה “Learn More. Read Less” הכלי כמעט מקדשת את העצלנות. אין צורך להתאמץ, הוא קורץ לנו, אפשר להסתדר בפחות מאמץ מפני שעבודת החשיבה תיעשה עבורנו. יש ללא ספק טעם בכלי דיגיטאלי שחוסך לנו זמן, אבל הסיסמה הזאת רומזת שהחסכון איננו רק בזמן, אלא גם במאמץ המחשבתי.

גם אם אינני חושב שרק בזיעת אפינו נשיג דעת, כלי שלועס את המידע שלנו כדי שיהיה לנו קל יותר לעכל אותו משאיר אצלי טעם מר בפה. בשמחה הייתי מברך על כלי שהיה עוזר לנו ללמוד לתקצר, שהיה מסייע לנו לדלות את העיקר מתוך טקסט ארוך. ויש כלים כאלה, פשוטים יותר מאשר הכלי הזה, שבאמצעותם הקורא יכול לסמן חלקי טקסט שונים ולרכז אותם, כך שהקורא, בסיוע הכלי, בונה את התקציר בעצמו. במקום יצירה אוטומטית של תקציר, כלי כזה מסייע לנו בזיהוי העיקר, ומאמן אותנו במלאכה החשובה הזאת.

בתקופה שעוד לימדתי בכיתה הורים נהגו לפנות אלי ולשאול למה הילדים שלהם אינם מעתיקים את הכתוב בלוח הכיתה למחברות שלהם. נהגתי להשיב שאני מנסה (אני מודה, לא תמיד בהצלחה) לפתח בתלמידים את היכולת לסכם בעצמם. באותה תקופה לא היה מחשב אלא רק לוח וגיר, ועפרון ומחברת. עודדתי את התלמידים למצוא רעיונות מרכזיים ולהבליט אותם, ולרכז את הרעיונות האלו כך שהרעיונות המרכזיים של הטקסט היו בולטים לעין. כלי דיגיטאלי לימודי מוצלח מאפשר פעולות כאלו כך שהתלמיד יכול לאתר את העיקר, וגם להבהיר לעצמו מה מעניין אותו (אם בכלל). לעומת זאת, ה-WebSummarizer משול להעתקת הלוח אחרי שהמורה כבר סיכם את ה-“דיון”. כמו הסיכום בלוח, הכלי חושב בשביל התלמיד ובמקומו. אנחנו זקוקים לכלים אחרים – כלים שעוזרים לתלמיד לחשוב בעצמו.

3 תגובות בנושא “תמצית הבעיה”

  1. הכוונה בביטוי “when we are summarizing” היא “כאשר אדם מבצע סיכום”. כלומר זה משפט כללי המדבר על האופן שבו בני האדם מבצעים סיכום. אין כאן ספק לגבי המשמעות מכיוון שכך מקובל לומר זאת באנגלית.

  2. הרעיון של יאיר נפלא. וכמתמטיקאי ברוחי, אני תוהה מה קורה אם מפעילים פעם אחר פעם את הכלי על מאמר מסויים, קרי: להיכן מתכנסת הסדרה הזאת כאשר n=מספר_הצמצומים הולך וגדל. האם מגיע שלב שבו הכלי אומר: לא ניתן לצמצום!. יתכן שזה השלב שמגדיר את האמת, החוכמה הצרופה. או אולי לאחר מספיק חזרות לא נותרת אפילו מילה אחת, מה שמבטא את עמדת הכלי על המאמר המקורי. אולי נותרת מילה בודדת וקבוצות כל המילים הבודדות שנותרות מכל המאמרים בעולם היא היא האמת הצרופה.
    וג'יי אי אפשר בלי להחמיא על הכתיבה המהנה כל כך לקריאה והמעודדת כל כך למחשבה.

להגיב על Yair Farby לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *