אם לא נקרא ספרים, מה אנחנו כן נקרא?

לפני שבוע כתבתי כאן על מחקר קנדי המצביע על כך ששכל שאנחנו מתבגרים, יש ירידה בכישורי האוריינות שלנו. אתמול, גרי וודל, אחד ממלאי המקום של סטיבן דאונס במשך החודש הקרוב שבו דאונס לא מעלה את הדיווחים היומיים שלו, מדווח על מאמרון של ג’יי קרוס שמביא נתונים מעניינים נוספים הקשורים לקריאה. הנתונים של קרוס באים מתוך סקר, או מחקר, של גוף בשם the Jenkins Group, חברה שעוסקת בהוצאה לאור לפי הזמנה. הנתונים מציירים תמונה די עגומה בנוגע להיקפי הקריאה בארה”ב:
  • One-third of high school graduates never read another book for the rest of their lives.
  • 42 percent of college graduates never read another book after college.
  • 80 percent of U.S. families did not buy or read a book last year.
  • 70 percent of U.S. adults have not been in a bookstore in the past five years.
  • 57 percent of new books are not read to completion.
אין מה להגיד, הנתונים האלה בהחלט אינם מעודדים. אם זאת, יש טעם לציין שחיפוש די נרחב שערכתי לא הביא אותו למידע מהימן על המחקר שממנו הם לקוחים. אותם נתונים מופיעים כמה פעמים ברשת – פעם אחת לפני יותר משנה. אותו מקור משנת 2007 מייחס אותם למקור שונה מאשר ל-Jenkins Group, אם כי גם הוא איננו מוסר משהו ממש ברור.

יכול להיות שאין טעם לחפש מקור מוסמך – הרי הנתונים עגומים, וחשוב יותר לפעול לשנות את המצב מאשר לבדוק עד כמה הם מדוייקים. אבל ה-Jenkins Group הוא חלק מקבוצה של חברות שהסיסמה של אחת מאלה היא: books are marketing tools, ועם סיסמה צורמת כזאת קשה לא להתרשם שהיחס שלהם לספרים די שונה מהיחס שלי.

אבל שוב, מדובר בנקודה משנית. הדבר החשוב הוא מה עושים. וכאן יש לי בעיה עוד יותר רצינית. קרוס איננו מציע דרכים לעודד את הקריאה. הוא מציע לשנות את הספר כדי שהוא יהיה רלוונטי יותר לצרכים של היום. הוא כתב:

To prosper in times ahead, we need to re-conceptualize our relationship with books, the role of authors and how to make books better. The shorthand for what I have in mind is the “un-book.”
ומהו אותו un-book? קרוס מונה מספר תכונות שבעיניו מבחינים בינו לבין הספר המיושן שאף אחד איננו רוצה לקרוא. בין אלה אנחנו מוצאים, כצפוי, שה-un-book משתמש בסוגי מדיה רבים, וגם שהקוראים יכולים לעשות remix על מה שמופיע בו. נקודה מעניינת במיוחד היא:
Un-books link to the flow of knowledge, not sanctified facts.
אכן, זאת נקודה מאד מעניינת, אם כי עלי להודות שאין לי מושג מה זה אומר. זאת ועוד, נדמה לי שגם לקרוס אין. מעבר לפופוליזם הדי זול שלו, אינני בטוח מה הוא מציע, וחבל. אני משוכנע שאנחנו ניצבים מפני שינוי מהותי בדרכים שבהן אנחנו מתייחסים למידע, ובדרכים שבהן המידע מגיע אלינו. הבעיה היא שכאשר אני קורא הצהרות כמו של קרוס, אני חושש שבמקום ליצור התייחסויות חדשות, נמלא את החלל הריק שנוצר עם סיסמאות ריקות.

תגובה אחת בנושא “אם לא נקרא ספרים, מה אנחנו כן נקרא?”

להגיב על אנונימי לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *