כתבה מלפני מספר ימים באתר של חדשות CNN נושאת את הכותרת שבוודאי משמחת כל חסיד אינטרנט:
הכתבה מדווחת על מחקר שנערך ב-UCLA שבדק 24 מבוגרים, בין הגילאים 55 – 78. הנחקרים חולקו לשתי קבוצות – אלה שהיה להם נסיון בשימוש באינטרנט, ואלה שלא. תוצאות המחקר רומזות שהעיסוק בחיפוש באינטרנט מעודד פעילות מוחית:
Members of the technologically advanced group had more than twice the neural activation than their less experienced counterparts while searching online. Activity occurred in the region of the brain that controls decision-making and complex reasoning ….
כחובב אינטרנט מושבע, אני מניח שאני צריך לצהול בעקבות הממצאים האלה. הנה, כדי לשמור על צלילות הדעת בגילאים מתקדמים פשוט צריכים להתמיד בעריכת חיפושים באינטרנט. ובכל זאת, עם כל הרצון לשמוח, חייבים להודות שקשה להסיק מסקנות ממחקר שנערך על 24 נבדקים.
ג’ון גרול, בבלוג PsychCentral כותב שיש כאן דוגמה מצויינת של לגלות את המובן מאליו:
that when we get good at some activity, our brains will react differently compared to people who aren’t good at it
ג’ורג’ סימנס מציין משהו דומה. הוא כותב שהמסקנה המתבקשת כאן איננה אלא שככל שאנחנו מרבים לעסוק בתחום מסויים, האיזורים שבמוח שקשורים לאותו עיסוק זוכים לפעילות מוגברת. סימנס רואה בהתלהבות מהמובן מאליו דוגמה של תקוות שנובעות מהרהורי לב בלבד:
Can’t say I quite follow the leap to Google and online searching being good for our brains. I’m sure many educators (parents) wish it to be true: “Look, little Johnny is searching on Google. He’s getting to be so smart”.
נדמה לי שמשפט הפתיחה של המאמרון של גרול מתמצת באופן מאד קולע את התחושה המאכזבת כלפי המחקר הזה:
I can’t help but get a little annoyed when studies that purport to show something end up showing us basically nothing.
אולי צריכים להוסיף שיש בפרסום המחקר, ובכותרת הראוותנית ש-CNN העניקה לו, משהו שיוצר תחושה של נסיעה אחורה במכונת זמן. לפני עשור אולי עדיין התרגשנו לגלות שהשימוש באינטרנט יכול להיות טוב לבריאות. אבל היום פרסום ידיעה כזאת מעורר מבוכה מסויימת. האם אנחנו עדיין צריכים להוכיח שהאינטרנט הוא דבר חיובי?
קראתי אודות המחקר כבר לפני חמישה ימים וחשבתי לעצמי שבעצם ההשוואה הייתה צריכה להיעשות לאו דווקא בין אנשים בעלי ניסיון בשימוש באינטרנט לבין אלה שהם נעדרי ניסיון כזה, אלא בין אנשים בעלי ניסיון בשימוש אקטיבי כלשהו במוח לבין אנשים שאינם כאלה. השימוש לגווניו באינטרנט מצריך שימוש אקטיבי, בין אם הוא ברמה נמוכה ובין אם הוא ברמה גבוהה.