אולי באמת אין חדש

אני מודה שיש לי מידה לא קטנה של אמביוולנטיות כלפי הדברים שפרסמתי כאן אתמול. אין זה אומר שאינני מזדהה עם הביקורת (החריפה) של אירא סוקול כלפי המנהל אנתוני אורסיני, אבל אני חש שקל לי מדי להגיב בערבוביה של צחוק ותדהמה, מבלי לבחון אם בכל זאת המצב באותו בית ספר הוא מצב חירום שדורש צעדים דרסטיים. וכמובן שברגע שאני מעלה את האפשרות הזאת, אני בכל זאת שואל את עצמי האם באמת אפשר להצדיק, ולו בטיפה, גישה שטוענת שאין שום סיבה שלתלמיד יהיה מחשב בחדר שלו? הצהרה כזאת מצליחה להסיר ממני את שארית האמביוולנטיות שאולי היתה לי.

יורם הגיב, בצדק, שהתגובה של אורסיני איננה חדשה – תגובות דומות מוכרות בהיסטוריה כלפי כמעט כל טכנולוגיה חדשה. יורם כתב:

המצאת העפרון לפני מאות שנים, גררה בעקבותיה התנגדות עזה לחוסר המוסריות של כתיבה שניתן למחוק אותה באמצעות הכלי החדשני והשטני הזה
וההערה הזאת הזכירה לי רשימה של אמירות שלמיטב ידיעתי לא מופיעות באופן מרוכז בעברית (אם כי אני מביא אותם כאן באנגלית, אבל במסגרת של עברית). נתקלתי בהן לאחרונה כאשר קראתי את ספרם של קולניס והלברסון, Rethinking Education in the Age of Technology. הן מופיעות בפתיחה של הפרק השלישי. אבל ידוע לי שהן (או לפחות חלק מהן) נמצאות גם בספרו של דייוויד תורנבורג משנת 1992, Edutrends 2010.

בדרך כלל, כאשר אני קורא אמירות כאלו אני מתייחס אליהן במידה לא קטנה של ספקנות. נודף מהן ריח של אגדה אורבנית. אבל קולינס והלברסון הם חוקרים רציניים, ותורנבורג הוא אישיות חשובה בחינוך. אני מניח שהם ניסו לבדוק אם מדובר בציטטות אמיתיות לפני שהם פרסומו אותן. מה שבטוח, הן כבר קיבלו חיים משלהן. אפשר למצוא מאות דפים ברשת שמצטטים אותן. ואפילו אם הן אינם “אמיתיות”, אני מניח שכולנו חשים שיש בהן מן האמת. אז:

Students today depend on paper too much. They don’t know how to write on a slate without getting chalk dust all over themselves. They can’t clean a slate properly. What will they do when they run out of paper?

מתוך פרסום של מנהל בית ספר, 1815

Students today depend too much on ink. They don’t know how to use a knife to sharpen a pencil. Pen and ink will never replace the pencil.

בתוך הביטאון של ארגון המורים הלאומי, 1907

Students today depend on store bought ink. They don’t know how to make their own. When they run out of ink they will be unable to write words or ciphers until their next trip to the settlement. This is a sad commentary on modern education.

מתוך כתב עת בשם “המורה האמריקאי הכפרי”, 1928

Students today depend upon these expensive fountain pens. They can no longer write with a straight pen and nib (not to mention sharpening their own quills). We parents must not allow them to wallow in such luxury to the detriment of learning how to cope in the real business world, which is not so extravagant.

מתוך איגרת של ארגון ההורים והמורים, 1941

Ballpoint pens will be the ruin of education in our country. Students use these devices then throw them away. The American values of thrift and frugality are being discarded. Businesses and banks will never allow such expensive luxuries.

מתוך כתב עת בשם “מורים פדראליים”, 1950
ויש גם אחד שנשמע לי בדיוני מאד, אם כי הוא כנראה גם מופיע בתורנבורג (אך לא בקולינס והלברסון):
Students today can’t prepare bark to calculate their problems. They depend on their slates which are more expensive. What will they do when their slate is dropped and it breaks? They will be unable to write!

מתוך “כנס המורים”, 1703
וגם אם האמירות האלו אינן אמיתיות, אלא הומצאו על ידי מישהו שרצה להגיד שתמיד היתה התנגדות לטכנולוגיות שיכלו לשנות את פני החינוך, נדמה לי שלא מזיק להנות מהן קצת.

תגובה אחת בנושא “אולי באמת אין חדש”

  1. ג'יי,
    לדעתי האמת הרבה יותר פשוטה. לא מדובר בהתנגדות לטכנולוגיה כי אם בתסכול מול תופעה חדשה לא מוכרת שמשבשת את האוטוריטה המוכרת וההתנהלות הרגילה. רשתות חברתיות כבר מזמן אינן טכנולוגיות כי אם “תופעות” שמשנות את פני החברה.
    מחנכים בבית הספר נבנו על אוטוריטה כדי לבצע את תפקידם (כפי שהם רואים או כפי שהוכתב להם) וכל תופעה שפוגמת בסמכות אכן מפריעה … אגב כך גם כלפי הורים שמתנגדים לשימוש שאינו מושכל בטכנולוגיה בבית הספר…

    אני משתתפת בתחושתך שיש כאן משהו מצחיק (יצירת דרמה, בנייה של אידאולוגיה והכל מבוסס על ? כלום.)
    אני מסכימה עם ההערה של יורם “לקחת אויר”…לספור ולברור.
     

להגיב על Mina לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *