כשהבלוג החינוכי פוגש את המיינסטרים

מדי יום אני עובר בקורא ה-RSS שלי על רשימה ארוכה של בלוגים שעוסקים בשימוש בכלי ה-Web 2.0 בתהליכי הלמידה. כאשר בדרך כזאת צופים על הסביבה החינוכית, מקבלים את הרושם שכל העולם כותב בלוגיים, שמורים נמצאים בהתנסות מתמדת בשימוש בכלים האלה. אבל זה, כמובן, איננו המצב האמיתי. למרות שהשבועון “טיים” בחרה באדם שמעלה חומרים לאינטרנט כ-“איש השנה”, ולמרות הדיווחים על המספר העצום של בלוגים, ואתרי MySpace, ועוד, שנפתחים מדי שבוע, האמת היא אחרת – רוב המרחב החינוכי מתנהל כאילו מעולם לא שמעו על בלוגים או על כלים דומים. בעולם האמיתי, מחוץ לקורא ה-RSS שלי, רבים מאלה שכן שמעו על הכלים האלה, הגיבו בתגובה כגון “טוב, זה לא בשבילי” והמשיכו לעשות בכיתה את מה שהם עשו לפני-כן.

במידה מסויימת, אנחנו, הבלוגרים, אשמים במצב הזה. כאשר אנחנו מדווחים בהתלהבות על השינוי המהפכני בנוף החינוכי שהכלים האלה מחוללים, אנחנו אולי מעוררים התעניינות אצל מספר מורים, אבל אנחנו מצליחים להפחיד רבים אחרים. מהפכה? מי ביקש מהפכה! הם בסך הכל רוצים לעמוד בדרישות של המערכת – להקנות קצת דעת לתלמידים, ולקוות שהדעת הזאת תבוא לביטוי במבחנים.

לאור המצב הזה, מאמר של מורה באנגליה (שכנראה מתמחה, כבר 20 שנה, במחשבים), לאורנס בולטר, מעורר תקווה. כמעט לא ידוע לי דבר על בולטר, ולמען האמת, אינני זוכר כיצד הגעתי לאתר שלו. (לבולטר יש גם בלוג, אבל כמעט אין בו פעילות. כבר ארבעה חודשים שאין כתבה חדשה בו.) בולטר כותב שרעיון הבלוג קסם לו, אבל שהוא גם חשש ממנו. אך ככל שהוא בדק מה עושים תלמידים על אתרים ועל בלוגים שלהם, הוא השתכנע שאלה משקפים למידה אמיתית, ולכן הוא החליט שכדאי להעיז.

בוטלר כותב על בעיות טכניות בסיסיות – למשל על כך שתלמידים רבים אינם זוכרים את הסיסמאות שלהם. במידה לא קטנה הוא מופתע מהנכונות של התלמידים להשקיע באלמנטים גראפיים, אבל כנראה מבין שכדאי לעודד את זה, ואף ללמד את השימוש בכלים כאלה.

מקריאת המאמר של בולטר מתקבל הרושם שמדובר במורה שמרן, במסגרת לימודית שמרנית, אפילו אפורה. וזאת הסיבה שהקריאה כל כך מעודדת. הרי, אם מורה כזה כותב דברים כגון:

So now, a few months on how do we sit with blogging? The answer has to be, very comfortably. By any measure blogging is now a positive feature of all ICT lessons. It has given lessons structure where explanation and summary are regular components and the teacher instruction “post to your blog…” is eagerly responded to by pupils. Feedback is now embedded into lessons as pupils look forward to viewing teacher comments added to their posts.

אפשר להתעודד שמדובר בתופעה שאיננה שמורה רק לרודפי החדש, אלא עשויה לתפוס גם את המורה המסורתי יותר. נושאים כמו בקרה על הבלוגים, ושמירה על התנהוגות נאותה, חשובים מאד לבולטר. הוא מציין שסיבה חשובה להצלחת הבלוגים בבית הספר קשורה לבקרה הדוקה:

Here lies the key to successful class blogging. It is the fact that the blogs are conspicuous and that pupils know that they can be, and are, monitored and any abuse of the kind we saw in the first few weeks has, apart from the occasional transgression, subsided. This is partly through the routine viewing and marking by teachers, but also because pupils know any member of the school leadership team may view them. The fact that blogging and feedback from teachers is a regular part of pupil classwork has a regulatory affect.

אינני בטוח שאני רוצה לראות שוטר קטן בראשו של כל תלמיד שכותב בלוג, אבל אני משוכנע שככל שמסגרות לימוד מסורתיות יתנסו בשימוש בכלים האלה, נראה לא רק פיקוח צמוד על הנעשה בהם, אלא גם פתיחות הולכת וגדלה מצד בתי הספר והמורים שמגלים שמדובר בלמידה משמעותית.

3 תגובות בנושא “כשהבלוג החינוכי פוגש את המיינסטרים”

  1. שלום יענקל
    אני לא בטוחה שהבנתי אותך נכון, אתה חושב שלהרבה מורים בישראל יש בלוג, או האם אתה מתכוון לחו”ל
    לדעתי בארץ עוד עובדים קשה לשכנע את המרצים להעלות חומרים לאתר מלווה קורס, אני לא רואה אותם כותבים בלוגים

  2. דווקא הכוונה שלי עוד יותר פשוטה (אם כי אני לוקח אחראיות מלאה על כך שלא הסברתי את עצמי באופן מספיק ברור). ממה שהצלחתי לדלות מהדוגמה שהבאתי, מדובר במורה די לא נועז, בתוך מסגרת בית ספרית מאד מסורתית. והנה, הוא משלב את הבלוג בעבודה שלו, ומגלה שזה מוביל לעניין, להתלהבות, וללמידה אצל תלמידיו. מדובר בצעדים זעירים הננקטים בהיסוס, ולא כהרפתקה מהפכנית (על ידי מורה שמשוכנע בנפלאות הבלוג עוד לפני שהוא מתחיל לעבוד איתו). בעיני, זאת נקודת אור חשובה מאד. נכון, מעטים המורים (ולא רק בארץ) שהם מוכנים לצעד כזה, אבל כאשר פוגשים מורה “מן המנין” המאמץ את השימוש בבלוגים, ורואה כיצד זה תורם ללמידה של תלמידיו, אני חש תקווה.

להגיב על ביילע לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *