אין ספק שהרבה תלמידים אוהבים לכתוב לבלוגים

בדרך אופיינית לבלוגים, התגלגלתי לאתר של מארק אלנס, מורה לכיתה ג’ בסיאטל (וושינגטון). בבלוג שלו אלנס מביא קטעים מתוך הבלוגים של התלמידים שלו – שוב, על הנושא של כתיבת בלוג. (יש גם קישורים לבלוגים האישיים של כל התלמידים, ושם בהחלט אפשר למצוא די הרבה כתיבה.) אז מה הם כותבים? קודם כל שיהיה להם עצוב בקיץ שלא יהיו להם בלוגים, וכמובן שמגניב לכתוב לבלוג, ועוד. חלק מה-“עוד” הזה בהחלט מרשים:

Well I think for the summer I’m not really going to write articles because my computer doesn’t work. That’s why I can’t write any more articles on my blog. The other thing is that next year I’m not going to have a blog. Can you believe that? A kid without a blog, yikes!

ויש טעם להביא כאן גם חלק מכתבה ארוכה של תלמידה שלמען האמת, קשה להאמין שהיא מסיימת עכשיו את כיתה ג’:

My teachers appreciate my writing and I respect that. When a teacher looks at my article and says I did a good job, it makes me feel great because I know that they really do like it.

I think that other kids should blog because it’s fun and it really helps you learn more and more. Sometimes you can look at other people’s blogs and get Ideas, but you don’t want to take their whole Idea.

אין ספק שיש כאן היסודות ללמידה אמיתית, ואפשר לחוש שהכתיבה בבלוג מעודדת עוד כתיבה ומביאה לשיפור הכתיבה.

עד כאן, אין ויכוח. ובכל זאת, בדפדוף לתוך הבלוגים של התלמידים, קשה לחוש היכן היתה התערבות של המורה; לא ברור שיש התפתחות ושיפור בכתיבה; אין משהו שמשכנע שהכתיבה בבלוג מביאה לכתיבה יותר טובה מאשר הכתיבה בתמלילן או על נייר. אני בהחלט בעד, אבל לפעמים מקבלים את ההרגשה שרמת הכתיבה אצל תלמידים בארה”ב כל כך נמוכה שכאשר הם כותבים שני משפטים זה כבר תירוץ לחגיגה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *