כאשר במשך תקופה יחסית ארוכה אינני מצליח לכתוב (ולא משנה מה הסיבה לכך) נושאים רבים הראויים להתייחסות מצטברים, כך שקשה להחליט היכן להתחיל. ואז כמעט תמיד קורה אותו הדבר – משהו חדש צץ שממש צועק: “אתה חייב לכתוב עלי”, ואני נאלץ לדחוף את הנושאים האחרים (שרובם באמת מעניינים וחשובים) עוד יותר עמוק לתוך המגירה ולכתוב על הדבר החדש. כך קרה כאשר התיישבתי לפני זמן קצר עם כוונות לנגוס באחד הנושאים שגודשים את שולחן העבודה. לפני שהתחלתי לכתוב עשיתי את ה-“טעות” של לבדוק את הדואר, ושם מצאתי משהו שראוי לכתוב עליו ממש עכשיו.
בדואר שהגיע לפני זמן קצר ממיזם חינוכי בשם edSurge למדתי על “מגילת זכויות הסטודנט”, פרי מפגש של מספר אנשי חינוך שנערך לפני חודש, שהגירסה הפומבית הראשונה שלה התפרסמה זה עתה (המסמך נמצא גם באתר edSurge). ברוב המסמכים שקראתי שעוסקים בתקשוב בלמידה (אם בבתי הספר ואם באקדמיה) הלומד נתפס כצרכן ההוראה, או כמוצר שעליו מופעל תהליך. במסמך הזה הדגש הוא בלומד כאדם שאחראי ללמידה של עצמו, וכאדם הרשאי ללמוד בדרך הרצויה או העדיפה לו. בגלל זה, נדמה לי שמדובר במסמך חשוב, ואפילו ייחודי.
כותבי המסמך מודעים לכך שהדרך שבה הם תופסים את התקשוב בתהליך הלמידה שונה מזאת הרווחת בציבור. הם דואגים שהיכולת האדירה של התקשוב להשפיע על הלמידה נתקלת בגורמים שמנסים להגביל ולדלל אותה:
… we worry that this moment is fragile, that history frequently and painfully repeats itself. Think of television in the 1950s or even correspondence courses in the 1920s. As we begin to experiment with how novel technologies might change learning and teaching, powerful forces threaten to neuter or constrain technology, propping up outdated educational practices rather than unfolding transformative ones.
מעל לכל, הם דואגים שתוך כדי אימוץ התקשוב על מנת לקדם מטרות לימודיות קולו של הלומד לא יישמע. בגלל זה, הם מונים מספר “זכויות” שחשוב להכיר בהן. בין הזכויות האלו:
- הזכות ללמוד
- הזכות לפרטיות
- הזכות ליצור מידע ציבורי
- הזכות לבעלות על המידע שמערכות למידה אוספות על הלומד
במיוחד הרשימה אותי זכות שאולי ניתן לתרגמה: “הזכות להתייחסות איכותית”:
Students have the right to care, diligence, commitment, honesty and innovation. They are not being sold a product–nor are they the product being sold. They are not just consumers. Education is also about trust. Learning–not corporate profit–is the principal purpose of all education.
בין החתומים על המסמך מספר דמויות בולטות ומוערכות בתחום התקשוב בחינוך, אבל לא מדובר במסמך גמור. הכותבים מצהירים שהגירסה הנוכחית היא טיוטה שמתפרסמת בציפייה ובתקווה שקוראים יגיבו ויעירו, ויעזרו לגבש מסמך עוד יותר טוב. הצהרה כזאת היא, כמובן, ברוח המסמך והתפיסה החינוכית שמאחוריו. בתקופה שבה התקשוב מגויס באופן מאסיבי ליעדים שאינם ביסודם לימודיים, נדמה לי שאפילו אם רק קוראים ומתרשמים יש כאן מסמך שיכול לתרום רבות לקידום תפיסה בריאה ורצויה של התקשוב החינוכי.