כולנו יודעים את זה, אבל … האמנם?

פעמים די רבות בעבר, בדרך כלל במסגרת של הרצאה, מצאתי את עצמי מכריז "פדגוגיה לפני טכנולוגיה". על פניו זה משפט די הגיוני – עם כל ההתלהבות שקיימת סביב הטכנולוגיות החדשות שצצות כמעט מידי יום ומבטיחות לשנות את החינוך, חשוב לזכור שהמטרה איננה השימוש בכלים לשם השימוש, אלא הלמידה שצריכה לבוא לביטוי בעקבות השימוש הזה. ואולי דווקא מפני שאני שקוע עמוק בתוך הנסיון לשלב את הטכנולוגיה לתוך תהליך הלמידה, חשוב במיוחד שאחזור כמה שיותר על המנטרה הזאת של "פדגוגיה לפני טכנולוגיה".

ג'ון קונל, איש חינוך סקוטי עם נסיון רב גם בכיתה וגם בפיתוח טכנולוגי, לא משוכנע שהאמירה הזאת נכונה. במאמרון לבלוג שלו לפני מספר ימים הוא מתייחס למונח Learning 2.0, וקובע שלמרות שהמונח עדיין די מעורפל, ובכלל לא ברור מה מסתתר מאחוריו, הוא בכל זאת מונח שימושי. אבל הוא מזהיר שאין זה נכון לראות את הקטגוריות של פדגוגיה, תכנית לימודים, למידה, או הוראה כקטגוריות נצחיות שאינן משתנות עם הזמן ועם התאנים. הוא כותב שעם נעשה זאת אנחנו עשויים:

to make the mistake that many have made when they offer specious mantras such as:
"Education First, Technology Second."
or
"Pedagogy must lead the technology."
לדעתו, אל אף ההסכמה הכללית כלפי קביעות כאלה, הן אינם נכונות:
The reality, I believe, is that, throughout human history, that very essence we speak of has shifted and metamorphised considerably, and often, in response to changing economic and technological possibilities. It is an absolute truth that the technological basis of the society we inhabit will have a profound effect on the nature and form of education that can take place in that society. Indeed, new technologies can change what we mean by education because they change what it means to be educated. It is no more useful, in this context, to place 'education before technology' than it is to put 'technology before education'.
בהמשך המאמרון של קונל אינני מוצא הרבה חדש. הוא מסביר, למשל, שלמרות ההיצע של כלים טכנולוגיים שמאפשרים שינויים מפליגים, מערכות חינוך נשארות שמרניות למדי ובקושי משתנות. יש לא מעט אמת בקביעה הזאת, אבל היא בוודאי איננה חדשה. שמענו אותה (והשמענו אותה) פעמים רבות. כמו-כן, קשה להתווכח עם קונל כאשר הוא כותב:
And while teachers meander into the future with their faces to the past, the very nature of what it means to be literate, to be educated, is shifting around them.
קונל מתאר שינויים משמעותיים בתחומים רבים הקשורים לתהליך הלמידה ולכלים שבאמצעותם הלמידה הזאת מתרחשת. אך גם במקרה הזה, רבים אחרים אומרים דברים דומים. אבל גם אם אין חדש כאן, אני דווקא מעריך מאד את ההעזה של קונל. הרמת הגבה שלו כלפי המוסכמה של "פדגוגיה לפני טכנולוגיה", והטלת הספק בנכונותה, הן נחוצות לנו אם אנחנו באמת רוצים לקדם את הטמעת הטכנולוגיה בתהליך הלמידה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *