בשבועות האחרונים היו לי שלושה מפגשים עם הרכבים שונים של מורים ומפקחים בנושא הכלים החדשים שמעסיקים את הבלוגים הרבים אותם אני (בין היתר) סוקר כאן. כבר ציינתי בעבר שבעיות העברות יוצרת פיגור בין הנעשה כאן לבין הנעשה בעולם דובר האנגלית. פשוט, אותם כלים שלאחרים גישה קלה וחינמית אליהם אינם זמינים לנו, או אינם נמצאים על פלטפורמות שהן מתאימות לשימוש נרחב בחינוך. עם זאת, חשבתי שהשטח יותר מודע למה שקיים.
במה דברים אמורים? בפגישות האלו, שאורכן בערך שעה וחצי, אני מנסה להראות כיצד הווב של היום שונה מזה שהכרנו רק לפני שנים אחדות. אני מראה mashups המאפשרים ייצוג של מיזוג של מידע ממאגרים נפרדים. אני חושף שורה ארוכה של כלים, כאשר חלק מהם הם הכלים ה-“פשוטים” של גוגל כמו הכלי לסימניות או “היסטוריית החיפוש” האישי. ואני מראה כיצד הלוח של גוגל מאפשר לנו לייבא לוחות של אחרים.
לא הכל גוגל. אני מראה כיצד אני משתמש ב-Bloglines כדי לעקוב אחר הבלוגים הרבים שמעניינים אותי. באופן טבעי, זה מוביל אותי להתייחסות נרחבת ל-RSS.
אולי יש כאן מידה לא קטנה של התממות מצידי (הרי מביאים אותי להציג את הכלים האלה, ואם כך, סביר להניח שהם לא כל כך מוכרים) אבל לא ציפיתי לכך שהרוב הגדול של הקהל שלי אינו עוקב אחר בלוגים בכלל, וכמעט איננו יודע מה זה RSS. עם זאת, ההתלהבות מאד גדולה, השאלות של כיצד כלים כאלה יכולים להשתלב בחינוך טובות ומחושבות, ויש רצון להתנסות. אז אמנם חשבתי שהשטח מודע יותר למתרחש, לשפע של כלים הצצים היום, אבל אפילו אם הוא פחות מודע, ההתעניינות והרצון לפעול אמיתיים מאד. וזה רק מחריף את הצורך בכלים שעובדים כמו שצריך בעברית.