קול חינוכי מן העבר

דרך מספר בלוגים שאני קורא למדתי על כנס שהתקיים החודש – SETT, פסטיבל הלמידה של סקוטלנד. הכנס הזה איננו עוסק רק בטכנולוגיות בתהליך הלמידה, אלא בקשת רחבה של נושאים חינוכיים. בין המרצים הראשיים של הכנס היה אדוורד דה-בונו.

ההכשרה החינוכית שלי, מלפני שלושים שנה, כללה קריאה של ספרים רבים של דה-בונו, ואפילו התנסות בתוכנית ה-CoRT שלו. נדמה לי שקראתי מספר ספרים שהוא כתב עוד לפני שנכנסתי לתחום החינוך. אולי בגלל זה תמיד הנחתי כהנחת יסוד שרעיונות דוגמת אלה של דה-בונו, על דרכי חשיבה ועל יצירתיות, צריכים להיות חלק מרכזי בכל תהליך למידה. וכך יצא שכאשר התחלתי לחשוב על הדרכים שבהן ניתן לשלב את המחשב ואת האינטרנט בתהליך הזה, היה לי ברור שאותו שילוב צריך להתחשב ולהעזר בראיונות האלה.

אבל יתכן מאד (כמובן) שטעיתי. מההתייחסות להרצאה של בלוגר אחד מסקוטלנד שעוסק בבלוגים בחינוך, חשתי שהדברים שהוא שמע היו חדשים עבורו. כמו-כן, סיכום של ההרצאה שמצאתי בבלוג אחר (נדמה לי שהמאזינה הזאת לא עוסקת באינטרנט בחינוך) רמז שגם עבורה הדברים שעליהם דה-בונו הרצה היו חדשים.

כל אחד והמטען הרעיוני שלו שהוא מביא לתהליך החינוכי. אבל במקרה של הבלוגר הראשון יש כאן משהו טיפה מדאיג. מדובר בבלוגר הכותב רבות על השימוש בבלוגים בלמידה, ואל פי רוב יש לו רעיונות טובים. אבל פעמים רבות מדי מקבלים את הרושם שהוא ושותפיו ממציאים את הגלגל. פתאום, באמצעות הבלוג וכלים דומים, תהליך למידה חדש נפרש לפנינו, אפשרויות שלא הכרנו עד היום. צר לי לאכזב, אבל אין זה נכון. הכלים האלה מאפשרים לנו להגשים תפיסות שרבים וטובים חלמו עליהם בעבר. וגם לדה-בונו מקום של כבוד בתשתית ההיסטורית הזאת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *