ראייה מפוכחת, בעזרת קצת היסטוריה

דיוויד וורליק מצא קצת זמן לרפלקציה, או לפחות להביט אחורה ולבחון את המצב של היום לאור העבר. שני מאמרונים שלו (מאותו היום, לא פחות!), מעוררים שאלות חשובות בנוגע לשילוב טכנולוגיות בתהליך הלמידה, ושניהם ראויים לאזכור. במאמרון אחד (The more things change, the more they stay the same), וורליק מתייחס לאמירה של בלוגר אחר שהוא מקבל את הרושם שמורים רבים מסוגלים להשתמש במחשב לצורך ניהול הכיתה ורישום ציונים, אך אינם מבינים כלל וכלל כיצד להעזר במחשב כדי ללמד (להגיש חומרים לתלמידים). וורליך מציין שבעצם, לרוב המורים אין תחושה שב-"הגשת חומרים" משהו חסר, ולכן הצורך בשינוי איננו בוער אצלם. הוא מציין:

I have always held that teachers (and everyone else) will use technology that solves a problem for them. Teachers do not really see delivering content as a problem. it’s what they were trained to do.

וזה מביא את וורליך למסקנה חשובה מאד. שילוב משמעותי של האינטרנט וכלים כמו בלוגים לתוך תהליך הלמידה יתרחש כאשר המורים:

realize that it isn’t about technology, but about a new information landscape and that only from digital, networked, and overwhelming information will we be able to adequately teach our children.

זאת אומרת, כל עוד משתמשים בכלים חדשים לעשות את הדברים הישנים שהמורים כבר יודעים לעשות, לא רק התלמידים, אלא גם המורים, יבינו שזה לא שווה ההשקעה.

אם במאמרון הראשון של וורליך הוא מזכיר לנו שהטכנולוגיות החדשות יצליחו להשתלב בעבודת המורים כאשר אלה יבינו שהדגשים בחינוך חייבים להשתנות, במאמרון השני, (Reintroducing Discussion Boards), הוא מזכיר לנו שכבר זמן רב יש לנו טכנולוגיות שיכולות לעשות המון:

They’re old school, old web, but I think they should come back. Blogs are fantastic for publishing (and conversation) and wikis are nearly perfect for collaboration (and conversation). But the web application that was designed explicitly for conversation was discussion boards, and they’ve been with us for a long time.

במידה רבה ניתן להסכים איתו. אם אנחנו רוצים לעודד קשר בין תלמידים ובין מורים, למה עזבנו את קבוצות הדיון לטובת משהו חדש כמו הבלוג? לא פעם אפשר לקבל את הרושם שבין המהללים של הבלוגים יש מורים שבכלל לא הכירו את הפורומים ואינם מבינים שעוד לפני הבלוג עמדו לרשותנו כלים נהדרים. אבל אולי יש בכל זאת יתרון מסויים בבלוג, אפילו אם אותו יתרון הוא איננו מובן מאליו. נכון, הבלוג מתמקד יותר בלומד היחיד מאשר בקהילה של לומדים, אבל רק למראית עין. במרחב הלימודי הבלוג לא צריך להשאר נחלתו של היחיד. הוא צריך להפך לתשתית שממנו היחיד יוצא להרפתקה של למידה, ואליה הוא חוזר. קבוצה של תלמידים, כל אחד עם הבלוג שלו, מסוגלת ליצור קהילה של לומדים. אכן זה נשמע טוב, אם כי יותר מדי פעמים יש חזון ואין מעשה. ובכל זאת, אם נזכור שהפדגוגיה היא שנותנת את הטעם לטכנולוגיה, אולי נהיה עדים לשינויים של ממש.

תגובה אחת בנושא “ראייה מפוכחת, בעזרת קצת היסטוריה”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *