שוב, צריכים להתחשב בנתוני הפתיחה

נעים לקרוא את המילים של טום הסקינס במאמרון חדש בבלוג שלו. הוא מתייחס לדינמיקה של הלמידה המתרחשת תוך כדי הקריאה בבלוגים. אולי אין זה כך אצל קוראים אחרים, אבל אני נוטה לחשוב שמי שקורא את דבריו של הסקינס חש שיש בהם ביטוי מאד משכנעת את היופי של העיסוק בבלוגים – לא רק הקריאה בהם, אלא גם הכתיבה בהם, שהיא בעצם נסיון לזכך את המחשבות שלנו בעקבות מה שקראנו:

There's informal learning happening inside my blog reader. All these bloggers I subscribe to appear to be learning without formal instruction. No one is showing signs of rote learning, acquiring books smarts without street smarts, or regurgitating a repository of useless facts. All these bloggers are self directing their own learning proceses, motivating their own progress, synthesizing their own meaning and constructing idiosyncratic mental models.

ובכל זאת (וכן, אני יודע שאני מרבה, יותר מדי, להשתמש במילים האלו), קשה לא לחוש שיש כאן טאוטולוגיה לא קטנה. אותם בלוגים שמופיעים בקורא ה-RSS של הסקינס הם אלה שאחריהם הוא בחר לעקוב. וכי למה? מפני שהוא מצא בהם ההתמודדות בשאלות חשובות ומעניינות, וההתמודדות הזאת היא מה שמושך אותו. אי לכך, אין זה פלא שלמידה בלתי-פורמאלית מתרחשת בתוך קורא ה-RSS שלו – הוא כבר סינן את אלה שלא מתאפיינים בתכונות הדרושות ללמידה בלתי-פורמאלית ועצמאית.

הבעיה היא שזה לא תמיד כך. קיימת קבוצה לא גדולה במיוחד של אנשים שמסוגלים לכוון את הלמידה של עצמם. חברי הקבוצה הזאת מניחים שהבלוג, והקריאה בבלוגים, הוא מה שמכוון ומצמיח את הלמידה. אבל במידה לא קטנה, ההפך הוא הנכון – אותם האנשים שיכולים ללמוד בדרך הזאת נמשכים, באופן די טבעי, לבלוגים. נדמה לי שזאת הסיבה שבלוגרים רבים חושבים שדי לפתוח לתלמידים בלוגים כדי שהם יתחילו להיות לומדים בלתי-פורמאליים בעלי מוטיבציה פנימית. אבל לצערי, זה לא עובד כך. רצוי מאד שהתלמידים שלנו יצללו לתוך הסביבה הבלוגית, אבל דרושות מידות גדולות של הכוונה והדרכה בכדי יוכלו להפיק משהו ממנה.

אבל מה לעשות, ואני די מקנא בהסקינס. לא סתם מפני שהוא כותב יפה (ואני חדש לבלוג שלו, אבל אני בוודאי אחזור כדי לקרוא את מה שהוא כותב) אלא מפני שהלמידה הבלתי-פורמאלית שעליה הוא כותב מתרחשת גם בקורא ה-RSS שלי, אבל כמעט באופן בלעדי באנגלית. אני עדיין מייחל ליום שבו הסביבה הבלוגית החינוכית בארץ, בעברית, תהיה מספיק עשירה כדי שאנחנו באמת נוכל ללמוד זה מזה דרך הבלוגים שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *