בדואר שהגיע לפני זמן קצר ממיזם חינוכי בשם edSurge למדתי על "מגילת זכויות הסטודנט", פרי מפגש של מספר אנשי חינוך שנערך לפני חודש, שהגירסה הפומבית הראשונה שלה התפרסמה זה עתה (המסמך נמצא גם באתר edSurge). ברוב המסמכים שקראתי שעוסקים בתקשוב בלמידה (אם בבתי הספר ואם באקדמיה) הלומד נתפס כצרכן ההוראה, או כמוצר שעליו מופעל תהליך. במסמך הזה הדגש הוא בלומד כאדם שאחראי ללמידה של עצמו, וכאדם הרשאי ללמוד בדרך הרצויה או העדיפה לו. בגלל זה, נדמה לי שמדובר במסמך חשוב, ואפילו ייחודי.
כותבי המסמך מודעים לכך שהדרך שבה הם תופסים את התקשוב בתהליך הלמידה שונה מזאת הרווחת בציבור. הם דואגים שהיכולת האדירה של התקשוב להשפיע על הלמידה נתקלת בגורמים שמנסים להגביל ולדלל אותה:
… we worry that this moment is fragile, that history frequently and painfully repeats itself. Think of television in the 1950s or even correspondence courses in the 1920s. As we begin to experiment with how novel technologies might change learning and teaching, powerful forces threaten to neuter or constrain technology, propping up outdated educational practices rather than unfolding transformative ones.
- הזכות ללמוד
- הזכות לפרטיות
- הזכות ליצור מידע ציבורי
- הזכות לבעלות על המידע שמערכות למידה אוספות על הלומד
במיוחד הרשימה אותי זכות שאולי ניתן לתרגמה: "הזכות להתייחסות איכותית":
Students have the right to care, diligence, commitment, honesty and innovation. They are not being sold a product–nor are they the product being sold. They are not just consumers. Education is also about trust. Learning–not corporate profit–is the principal purpose of all education.