עבר כבר קצת יותר מחצי שנה מאז שה-ChatGPT חדר לחיינו ומיגר כמעט כל יוזמה טכנולוגית אחרת בחינוך לספסלים האחוריים. הדיון על מקומו של ה-AI בחינוך עוד נמשך וללא ספק יש רבים שממשיכים להתלהב (או להיחרד) ממה שהכלים האלה יכולים לחולל בחינוך. אבל על פי רוב קווי הוויכוח די נקבעו ולפחות לעתיד הקרוב נדמה שלא צפויות לנו הצהרות מהפכניות בנוגע למקום של הכלים האלה בחינוך. אפשר אולי להגיד שהגיע הזמן לאיזה “דבר גדול הבא” חדש. אני מניח שכך לפחות מקווה חברת אפל שלפני זמן קצר השיקה (אם כי טרם שיווקה) את ה-Vision Pro שלה.
כמו עם כל מוצר חדש של אפל יש מי שמזדרז להכריז שמדובר במהפכה. וכך כמובן גם בחינוך, אם כי נכון לעכשיו אני מתרשם שאלה שמכריזים כך רחוקים מלהיות משפיעים מוכרים בשדה החינוכי.
באופן די צפוי חברת Axon Park (שלא הכרתי עד שראיתי את התייחסותה ל-Vision Pro) מתלהבת מהכלי. החברה עוסקת בבניית סביבות למידה ב-metaverse שלאחרונה ההתעניינות בה די דעכה. הופעת ה-Vision Pro מפיחה רוח חדשה לתוך התחום. החברה מצהירה:
The Apple Vision Pro is an exceptional tool that promises to revolutionize education by presenting an innovative, interactive, and engaging way for learners to experience content. Spatial computing allows digital content to occupy physical space, leading to immersive, interactive experiences that can dramatically enhance learning.
הטענה שהכלי מבטיח לחולל מהפכה בחינוך לא צריכה להפתיע אותנו. פגשנו אותה פעמים די רבות בעבר, למשל באינפוגרפיקה מ-2018 (שעליה כתבתי גם כאן) שבה אנחנו למדים ש:
It is scientifically proven that Virtual Reality keeps the user fully engaged and immersed in their new environment. It is an active rather than passive way of learning.
מתבקש לשאול למה, אם ההוכחה המדעית הזאת היתה ידועה כבר לפני חמש שנים, אותה מהפכה בחינוך מיענה להגיע עד הגעתו של הכלי החדש של אפל שמממש את ההבטחה. סביר, כמובן, להניח, שדברים דומים נאמרו בנוגע לכלים קודמים, אבל למי יש חשק לחפש את כל האמירות האלו.
מה שכן, יש טעם לציין שבאתר של Axon Park יש כתבה נוספת שמבקשת לבסס מחקרית את התפיסה החינוכית של החברה. שם מוזכר, בין היתר, ה-Learning Theory Pyramid שמבוסס על Dale’s Cone of Learning. הגרפיקה של הפירמידה הזאת היא בין המוכרות ביותר בתחום החינוך, וזה על אף העובדה שהתמונה הפופולרית הזאת שמראה גם את האחוזים (לכאורה) שבהם נשמרת הידע הנרכש באמצעי “למידה” שונים הופרכה (ראו כאן, למשל) מזמן. הגרפיקה אשר בדף של Axon Park מכילה אחוזים, אם כי לשבחה של החברה רצוי לציין שבטקסט של אותו דף מציינים שהפירמידה מפשטת יתר על המידה את תהליך הלמידה.
Axon Park איננה הגוף היחיד שעבורו הופעת ה-Vision Pro מעוררת התלהבות כמעט פואטית. גם באתר Canada Teaches (שלמיטב בדיקתי הינו אתר פרטי שאיננו קשור למערכת חינוך קנדית כלשהי) כותבים על מהפכה. בדף באתר שמוקדש לכלי מזכירים לנו שש פעמים שמתחוללת מהפכה, כולל בסיום הכתבה:
In conclusion, Apple Vision Pro is revolutionizing education by harnessing the power of augmented reality and artificial intelligence. It addresses the challenges faced by traditional education systems and empowers educators and students with innovative tools and resources.
מעניין לציין שהמונח “בינה מלאכותית” איננו מוזכר בדף הרשמי של אפל שמודיע על הופעת הכלי. יכול להיות שהכלי אכן משלב מרכיבים של AI, גם אם אלה אינם מוזכרים, אבל אני מניח שיש כאן הסבר פשוט יותר: סביר מאד להניח שמי שהכין את הכתבה הזאת בכלל לא התנסה עם ה-Vision Pro ופשוט הניח שהיום אי אפשר בלי AI. הרי הכתבה ממשיכה להסביר ש:
Apple Vision Pro caters to diverse learning styles and individual needs, promoting personalized learning journeys. These innovations inspire creativity, critical thinking, and a love for lifelong learning, preparing students for success in an ever-evolving world.
המשפטים האלה נראים תלושים לחלוטין מכל נסיון אמיתי עם הכלי. אולי הם שארית של כתבה ישנה יותר על כלי אחר שלא מצאו את דרכם לכתבה ההיא ולכן הודבקו כאן. למען האמת, הם מסוג המשפטים ש-ChatGPT היה מכין, אבל אני בספק אם אפשר להלביש את ה-Vision Pro על עיניו של ה-ChatGPT.
ב-Linkedin בן קרטר גם מתלהב, אם כי באופן קצת יותר זהיר. הוא מציין, למשל, שה-Vision Pro מאד יקר, וגם שעלינו להיזהר מהסתמכות-יתר על טכנולוגיות בחינוך. אבל ההסתייגויות האלו אינן מונעות ממנו להצהיר (בהתבסס על הנסיון של אחרים, ולא על נסיון אישי שלו) שעם הופעת ה-Vision Pro:
we are on the precipice of a transformative era in learning and development.
וכאילו שזה איננו מספיק משולהב, הוא מוסיף:
This level of immersion and interactivity could revolutionize the way we learn and develop new skills.
פרנק (Frank – ואין לי עליו שום מידע נוסף) הוא בעל ערוץ YouTube שמציג כלים דיגיטליים בחינוך. בערוץ שלו מעל 300 סרטונים. מבדיקה מרפרפת בערוץ התרשמתי שהוא אכן מבין בכלים שהוא מציג … עד אשר הוא נחשף ל-Vision Pro. לפני כשבוע הוא העלה סרטון תחת הכותרת: Can we use the Apple Vision Pro in Education? ושם הוא כותב שבתנאים רגילים הוא לא היה מכין ודיואו על מכשיר שהוא טרם התנסה בו, אבל במקרה הנידון הוא חורג מהמנהג הזה מפני ש:
I haven’t been this excited about a device since maybe the iPad version one and specifically I’m excited about the potential of this device in education.
אחרי ההתלהבות הזאת פרנק מציין מספר סיבות שבגללן הכלי עדיין לא מתאים לחינוך, אם כי הוא מזדרז להוסיף שמחירו הגבוה איננו אחת הסיבות האלו. הוא אומר שביסודו של דבר הכלי אמור להיות כלי אישי המותאם לאדם אחד, ולכן הוא איננו כלי שאפשר לשתף בין קבוצה של תלמידים. ההערה הזאת די מעניינת, ואף הגיונית, אם כי נדמה לי שפרנק מפספס משהו – ההתאמה האישית שב-Vision Pro היא, כפי שאומרים, a feature, not a bug. והוא מוסיף עוד הערה מאד הגיונית – שלא נראה לו שתלמידים יעברו את כל יום הלימודים עם המכשיר מולבש על פניהם. אבל משום מה ההסתייגויות ההגיונות האלו אינן פוגעות בהתלהבות שלו.
החינוך זוכה לתחזיות בנוגע להשפעת טכנולוגיה זאת או אחרת באופן תדיר. לפני כעשור ה-Horizon Report וגופים אחרים ניבאו שתוך שנים מעטות המציאות הרבודה (Augmented Reality) תשולב בחינוך כך שהשפעתה תהיה משמעותית. אבל אחרי מספר שנים ההתלהבות נמוגה – אמנם משתמשים ב-AR בחינוך, אבל באופן מצומצם. על אף העובדה שיש יישומי AR מאד נחמדים השפעתם בחינוך די מזערית. יכול להיות שה-Vision Pro של אפל יהיה הכלי שיעורר את ההתלהבות שוב ואפילו יוכיח את כדאיות ה-AR, אבל חשוב לזכור שחברת Meta השקיעה הון בכיוון דומה והיא עדיין רחוקה מאד מלראות תוצאות – לא רק בחינוך אלא באופן כללי.
אינני יודע עד כמה הכותבים שציטטתי כאן באמת מעורבים בחינוך (ואלה הם רק מדגם), אבל קשה לא להתרשם שהם אינם מכירים את ההיסטוריה הארוכה של חדירת טכנולוגיות לתוך הכיתה ושל הציפיה הנצחית ל-“דבר הגדול הבא”. ואחרי כל זה אני מוצא את עצמי מחפש איזו תובנה מעניינת שאיתה אפשר לסיים את המאמרון הזה. אבל האמת היא שזה כבר נעשה נדוש, וההגזמות אפילו מתקשות לעורר צחוק. צריך להיות ברור שאחרי ה-Vision Pro יהיה עוד כלי חדש ועוד הבטחה גדולה, ועוד כתבות שיסבירו על עוד (ועוד) מהפכה בחינוך. נדמה לי שאחרי קריאתן כל מה שנשאר לנו לעשות הוא להיזכר בקהלת.