מארי שקלט היא הנשיאה של חברה בשם Transworld Data – חברה שאינני מכיר. היא מפרסמת כתבות באתר בשם Internet Evolution, ואני אמנם פגשתי את האתר הזה בעבר, אבל לא הייתי מגיע אל הכתבה של שקלט אם לא מצאתי קישור אליה בבלוג שאני קורא. אינני יודע מה הביא את שקלט, שאיננה באה מתחום החינוך, לכתוב על הצורך בכישורים מידעניים אצל בני הנוער, אבל כאשר קראתי את הכתבה שלה הרגשתי צורך לבדוק את תאריך הפרסום שלה כדי לוודא שבאמת מדובר באוגוסט של השנה ולא של לפני מספר שנים. נקודות שבתחום החינוך הן מובנות מאליהן, כמו החשיבות של היכולת להעריך את מהימנותו של אתר, זוכות להתייחסות אצל שקלט כאילו שמדובר בגילוי חדש.
אבל מה שמעניין בכתבה של שקלט איננה הרשימה המצומצמת (וכזכור, המוכרת) שבה, אלא הסיפור שאיתו היא פותחת את הכתבה. היא כותבת:
Earlier this year, a Midwest bank manager told me about a youth market survey the bank had conducted on youngsters and technology. The survey revealed that while youngsters were “Internet-savvy” and attracted to mobile banking, when it came to making critical decisions about finance, they weren't so savvy. They relied on word of mouth from their parents and friends—and limited their Internet searches to well-known search engines like Google (Nasdaq: GOOG) or Yahoo Inc. (Nasdaq: YHOO)The bank welcomed the news – because it meant that marketing dollars could be funneled into just a handful of Internet channels.
קן רונקוביץ, בבלוג Serendipity35 שדרכו הגעתי לכתבה של שקלט, מתעכב בנקודה הזאת. הוא מציין שיש הבדל גדול בין לדעת להשתמש באינטרנט לבין היכולת להעריך מידע, והוא מעלה את הסברה שאנשי פרסום בעצם עשויים להעדיף שכישורי האוריינות המידענית של בני הנוער לא יהיו מפותחים:
I would argue that those who want to market to kids and adults would actually prefer that students not have those skills.