כך לומדים היום!

בתחילת החודש Texas Christian University השעתה כתריסר סטודנטים מלימודיהם בטענה שהם רימו בהכנות שלהם לקראת מבחן. לפי האוניברסיטה, הסטודנטים הצליחו לקבל את השאלות למבחן. דיווח על הפרשה הזאת הגיע לאתר של ה-Dallas Morning News, ומשם ל-Chronicle of Higher Education, שם אני קראתי עליה לראשונה. גם אם הדבר בהחלט איננו מקובל, על פי רוב דיווחים על קבלת שאלות למבחן אינם מסוג הדבר שזוכה לכתבה באתר כמו ה-Chronicle of Higher Education. בגלל זה יש טעם לשאול כיצד פרשה שהיא בסך הכל די בנאלית הצליחה לעשות זאת. התשובה נמצאת בכתבה המקורית על הפרשה שהתפרסמה באתר עיתון הסטודנטים של האוניברסיטה:

Chair of Communication Studies Melissa Schroeder said in this case a faculty member learned that questions from an “active test” had been taken “without authorization” and turned in to Quizlet study notes.

במילים פשוטות יותר, הסטודנטים השתמשו בכלי הפשוט והמוכר היטב – Quizlet. אבל “תשובה” כזאת רק מעוררת שאלה נוספת: מה פתאום Quizlet מעורר חשד? מדובר בכלי שמאפשר למשתמשים לחולל משחקים זעירים (בדרך כלל Flash Cards) שעוזרים להם לזכור את החומר הנלמד (או להתכונן למבחן מבלי להקדיש זמן ללימוד החומר של הקורס). הרבה לפני העידן הדיגיטאלי סטודנטים השתמשו בעזרים כאלה. Quizlet איננו עושה משהו מיוחד, ובוודאי לא מציע פדגוגיה חדשה. הוא בסך הכל נותן ביטוי דיגיטאלי לשיטה להכנה למבחנים שהיא מוכרת היטב. ובכל זאת יש בכלי תוספת משמעותית – הכרטיסים שנוצרים על ידי משתמש אחד לצרכים הממוקדים שלו נעשים זמינים לסטודנטים אחרים שאולי רוצים ללמוד את אותם התכנים. ובנקודה הזאת הסטודנטים הסתבכו. האוניברסיטה ראתה בפעילות הסטודנטים התנהגות פסולה ולא אתית. מול הטענה של האוניברסיטה לטי מרטינז, עורכת הדין של כמה מהסטודנטים, תיארה מצב די הגיוני:

According to Martinez, tutors employed by the school directed some of her clients to the Quizlets. Others found the information online, not knowing it would be on the tests.
She claims that previous test questions had been reused without his clients’ knowledge.

לפחות באופן חלקי, אפילו להנהלת האוניברסיטה הטענות האלו נראו הגיוניים. חמישה ימים אחרי הדיווח הראשון על הפרשה ה-Dallas Morning News שוב דיווח, הפעם שההשעיות בוטלו, אם כי עדיין נרשמו לסטודנטים ציונים של נכשל. אפשר להגיד שמישהו באוניברסיטה הבין שמדובר בסערה בכוס מים. אבל הסיפור הקטן הזה דווקא מצביע על שינוי משמעותי שהדיגיטאליות מחוללת בהשכלה הגבוהה. הכתבה ב-Chronicle of Higher Education מציינת ש:

Quizlet boasts 30 million active users around the world. Search the name of a specific course and it’s very possible you’ll find a nearly exact replica of your study guide and old test materials.

ואכן, סביר מאד להניח שעבור קורסים רבים לא קשה למצוא אי-שם ברשת, באמצעות Quizlet או בדרכים אחרות, חומרי עזר שיכולים לסייע לסטודנטים להתכונן למבחן. כמו-כן, צפוי גם שבין חומרי העזר האלה יימצאו שאלות למבחנים בקורסים דומים. Quizlet, כמובן (ודי בצדק) מתנער מאחריות. הכתבה ב-Chronicle מביאה את דבריה של נציגה של Quizlet שטוענת:

The misuse of our platform to develop bad habits, such as cheating or cutting corners on assignments, is disappointing.

אבל בכלל לא ברור שיש כאן “הרגל מגונה”. הרי יש הבדל עצום בין “רמאות” לבין “לחתוך בפינות”. יש בוודאי סטודנטים רבים ש-“חותכים בפינות” בקורסים שלהם בכך שהם מנסים לעבור את הקורס במינימום של השקעה, ו-Quizlet בוודאי יכול לעזור להם לעשות זאת. אבל ב-Quizlet טוענים שהכלים שלהם מיועדים לעזור לסטודנטים ללמוד, ועל אף העובדה שאני מניח שהמטרה המרכזית של החברה היא להרוויח כסף, אין לי סיבה לפקפק בכך שהחרבה חושבת שהכלים שהיא מציעה עוזרים ללמידה. אין סיבה לחשוב שכוונותיה אינן טובות.

בסופו של דבר הנושא המעניין כאן איננו השימוש שהסטודנטים עשו ב-Quizlet, אלא הקושי של האוניברסיטה להבין שהדיגיטאליות מציעה דרכים שונות מהמקובל “ללמוד”. עורכת הדין של הסטודנטים טוענת:

In this modern day, it is incumbent for Universities to adapt to changes in technology and for professors to change their tests.

הכתבה ב-Chronicle מצטטת מרצה באוניברסיטה במדינת ניו המפשייר שמחדדת עוד יותר את הנושא. היא מכריזה:

It’s not Quizlet that allows students to go out and find answers to any fact-based question; it’s the internet that allows them to do that easily. Students have taken the technology and used it for what the technology is able to do.

רצוי לזכור שהיום מו”לים של ספרי לימוד מפיקים חומרים דיגיטאליים רבים שזוכים להפצה רחבה, והם מקווים שמרצים ישתמשו בכמה שיותר מהחומרים שהם מפיצים בקורסים שלהם. נוצר מצב שבו יותר ויותר סטודנטים יעלו חומרי עזר ל-Quizlet שיתאימו לסטודנטים ביותר ויותר מוסדות.

בחשבון ה-Twitter שלו רוג’ר שאנק (Schank), שמשתדל לא להחמיץ אף הזדמנות לעקוץ במערכות החינוך המאובנות בעיניו, מגיב לכתבה ב-Chronicle בציניות האופיינית לו:

stop giving tests? nah; then you might have to re-think education; too hard

פרשה כזאת מעידה על כך שההשכלה הגבוהה עדיין מתקשה להתמודד עם המציאות החדשה שהדיגיטאליות יוצרת. יתכן שאי-שם בעתיד היא כן תתמודד, אבל שאנק כנראה צודק שהיא תימנע מלעשות חשיבה לעומק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *