לפני שבוע הם פתחו את דו-השיח ביניהם עם פנייה של קורא שביקש את דעתם על ניסוי חדש שאמור לבחון את השימוש במכשירי iPad כתחליף לספרי לימוד באלגרבה. מתוך תיאור של הניסוי:
Students randomly selected for the program will receive iPads loaded with digital versions of their textbooks for the coming school year. Their progress will be tracked and compared against that of their classmates using traditional textbooks to determine the potential benefit of a switch to digital technology.Students with iPads will have instant access to more than 400 videos from teaching experts walking them through the concepts and assignments, rather than having to rely on the teacher's explanation in class. There is also a homework coach and animated instructions on how to complete assignments.
Cathie: So, when the iPad class shows higher test scores, there is no way to tell if it was the iPad per se or the 400 videos or the coach or the myriad of other elements that caused the gain in test scores. In fact, it is probably all the factors and given the confounds…
Elliot:… academics talk funny.
Cathie:… oh hush… there is no way to even correlate an increase in test scores with the use of the iPads.
Elliot: This situation points out the absurdity of traditional physics-style experiments in social contexts. There is simply no way to hold everything constant except one variable!
Cathie: The crazy thing is: what if the iPad class does worse than the traditional algebra classes? Does that mean that iPad is bad?
Elliot: No! To do a real educational experiment is expensive, time consuming, and requires considerable planning. The “experiment” organized by Houghton Mifflin Harcourt and the California Secretary of Education in several districts in California does not sound carefully conceived.
אבל נוריס וסולוויי מציינים עוד משהו חשוב, משהו שאיננו קשור להצלחה או לאי-הצלחה של הניסוי. אפילו אם היום מכשירי iPad יקרים, תוך זמן די קצר מחירם, והמחיר של מכשירים דומים, יירד. וכפי שקובעת נוריס, בעתיד הלא רחוק:
in the future all classes will be using iPad-like, mobile learning devices – not paper-based textbooks – for learning.
את התופעה של תקשוב בחינוך אפשר לסכם במשפט הבא:let's get the ball rolling ואח"כ נבנה את האידאולוגיה וההצדקה…
התופעה הזאת איננה ייחודית לתקשוב בחינוך. אפשר לחשוב על מקרים רבים שבהם נוהגים לפי "run it up the flagpole and see if anybody salutes". אבל במקרה הזה נדמה לי שנכון יותר לטעון שבחינוך התקשוב הוא טכנולוגיה שמחפשת אידיאולוגיה. מי שרואה את החינוך כהכנה לחיי עבודה כבוגרים ימצא יתרון בתקשוב שעשוי להיות מרכיב חשוב במקצועות רבים בעתיד (ולא רק בעתיד); מי שרואה את החינוך כפתיחת אפשרויות של מימוש היכולות של האדם ימצא בתקשוב פתח להיצע בלתי-מוגבל של גירויים.
שתי הגישות האלו, ועוד רבות נוספות, רואות את אותו המחשב ואת אותו האינטרנט אבל מפרשים את הפוטנציאל (וגם את הסכנות) שלהם אחרת, כל אחת לפי התפיסה והמטרות החינוכיות שלה. נדמה לי שמה שמשותף לכל הגישות היא ההבנה העמוקה שלא מדובר במשהו שטחי, בתוספת נחמדה (או לא כל כך נחמדה) לכיתה המסורתית, אלא במכלול של טכנולוגיות שאם נרצה או לא יחדור לתוך כל היבטי החינוך.
ואחרי שזה יקרה (וזה יקרה) נמשיך לחפש את האידיאולוגיה, אבל לא יהיה כבר צורך בהצדקה.