מי ירוויח מספרי לימודי דיגיטאליים?

כתבה בטיימס של סיאטל מסכמת את השנה הראשונה של השימוש בקורא הספרים Kindle DX של חברת אמזון באוניברסיטה של מדינת וושינגטון. מתברר שעל אף ההבטחה הגדולה של ספרים דיגיטאליים בחינוך, המציאות פחות ורדוה.

הכתבה מדווחת על סטודנטית שהתרגשה לקראת קבלת המכשיר, אבל גילתה שנכון לעכשיו היא מעדיפה לקרוא מספרי לימוד מודפסים. אנחנו אפילו מגלים ש:

הכתבה מביאה נתונים מנסיון באוניברסיטה נוספת – האוניברסיטה של מדינת וירג’יניה. משם אנחנו לומדים ש-90% מהסטודנטים חשבו שהמכשיר מוצלח מאד לקריאה חופשית, אבל 80% דיווחו שהם לא היו ממליצים להשתמש בו ללימודים. כמו-כן, באוניברסיטות נוספות סטודנטים התלוננו על כך שאי-אפשר היה להעיר הערות בשוליים של הטקסט, ושהיה קשה מאד למרקר קטעים מתוך הטקסט. בנוסף, נכון לעכשיו מחיר הספרים עדיין גבוה, ולהבדיל מספרי לימוד מודפסים, סטודנטים אינם יכולים למכור שנית את הספרים שהם רכשו.

האם יש משהו מפתיע בדיווח הזה? לא במיוחד. נתונים דומים הופיעו בכתבות רבות שהתפרסמו במשך השנה האחרונה. לזכותה של חברת אמזון יש לציין שעבורה השנה הזאת בה חולקו מכשירי Kindle לסטודנטים היתה שנת נסיון. היא עוד מתכוונת להפיק לקחים בעקבות ביקורת הסטודנטים. היא בוודאי תעשה זאת, ושינויים ושיפורים יוכנסו לקוראי הספרים הדיגיטאליים המשווקים. חשוב להדגיש שאפילו אם היום קוראי ספרים דיגיטאליים אינם מוכנים לשימוש נרחב אצל סטודנטים, די ברור שלא ירחק היום שבו הם כן יהיו. ובכל זאת, הביקורת של הסטודנטים שהשתמשו ב-Kindle מעמידה בסימן שאלה את ריצתם של פוליטיקאים כמו מושל קליפורניה אחרי ספרים דיגיטאליים. הרי בלי מכשיר שמסוגל להציג אותם בצורה מוצלחת, ספרים דיגיטאליים לא יענו על הצרכים של סטודנטים. ואם כך, ספק אם התנאים בשלים לאימוץ נרחב של הספרים האלה במערכות החינוך (היסודי, העל יסודי, וגם בהשכלה הגבוהה). אבל ההתלהבות של מושל קליפורניה ודומיו בכל זאת די צפויה. הרי ברור שהמניע לאימוץ ספרים דיגיטאליים, בקליפורניה ובמקומות רבים אחרים, איננו חינוכי אלא כלכלי. מוסדות החינוך רוצים לחסוך כסף, והמו”לים כמובן רוצים להרוויח, ונדמה שכולם מקדמים את סדר היום שלהם על חשבונם של הסטודנטים שעד היום אינם מרוצים מהיכולות של קוראי ספרים דיגיטאליים. יתכן שהם אפילו פוגעים ביכולת הלימודית של הסטודנטים האלה. אבל מי שואל אותם?