לא שמענו את זה כבר פעם … או פעמיים?

מה לעשות, הזמן של נאומי טקסי הסיום של בתי הספר הגיע. ספק אם יש משהו שעדיין לא נאמר בנאומים האלה – לא על ידי התלמידים שזכו לנאום בפני עמיתיהם והוריהם, ולא על ידי מנהלי בתי הספר שנאלצים להשמיע אמירות שטחיות שמנסות בכל זאת לרומם את הרוח. ולמען האמת, ספק אם יש חדש בסיפור התורן של העתקה בנאומים האלה. בדיוק לפני שנה דיווחתי על הנאום של מפקחת במדינת ניו ג’רסי שנלקח מאתר אינטרנט שכלל דוגמאות של נאומי סיום שנה. הפעם מנהל בית ספר בפרבר של שיקאגו השתמש בנאום של מורה בבית הספר שלו – נאום שאותה מורה נשאה 11 שנים קודם לכן כאשר היא סיימה את לימודיה באותו בית ספר. לשם הפיקנטיות, אפשר לפחות לציין שאותו מנהל בהחלט היווה דוגמה. מתברר שגם התלמיד המצטיין שנאם מטעם התלמידים העתיק את הנאום שלו.

אולי התכונה האופיינית ביותר של הנאומים האלה היא הבנאליות שלהם. אמנם סביר להניח שאין גבול למילים השונות שבהן אפשר להשתמש כדי לבטא רעיון בנאלי, אבל אם אין מנוס מהבנאליות, אפשר להבין את הרצון להעתיק נאום ולגמור עניין. למה לבזבז אנגריה על נאום מקורי שממילא יישמע כמועתק?

אם יש משהו מקורי בנושא הזה, אולי הוא ההסברים שבעזרתם מנסים לתרץ את ההעתקה. לפני שנה המקפחת שהעתיקה הסבירה שבאתר שממנו היא לקחה את הנאום שלה, לא היה כתוב שאסור לעשות זאת. לעומת זאת, המנהל של השנה הסביר שכאשר הוא החליט להשתמש בנאום של אותה מורה/תלמידה, היה כבר מאוחר מדי בלילה לפנות אליה ולבקש את אישורה. כמובן ששום דבר לא מנע ממנו, בשעת הנאום, להגיד שהוא מצטט מישהו, אבל משום מה, הוא לא חשב על רעיון פשוט כזה. אינני יודע אם המפקחת מהשנה הקודמת שמרה על המשרה שלה, אבל המנהל של השנה כבר פוטר. אי אפשר לבטל את המעמד של התלמיד שהעתיק – הוא הרי זכה למעמד הזה בזכות הציונים שלו, אבל הוא בוודאי יינזף.

אני דווקא מוצא עניין מיוחד בנאום של אותו תלמיד. מתברר שהוא העתיק חלקים נרחבים מנאום שמופיע באתר ההיתולי The Onion. אותו נאום התפרסם באתר לפני שנה. הוא מופיע כנאום של בוגרי 2007, ומיד אחריו, באותו דף, מופיעה “תגובה” של אחד מבוגרי 2004 בו הוא טוען שלשנתון שלו יש זכויות על אותן אמירות סתמיות שמופיעות בנאום ה-“חדש”:

We’ve also got dibs on being “the leaders of tomorrow,” “living each day to its fullest,” “finding happiness in what we do and not how much money we make,” and “never forgetting what an incredible journey we’ve traveled together.”
אכן, בנאומי סיום השנה, אין חדש תחת השמש, ומוזר שהתלמיד המצטיין במחזור שלו לא הבין את זה כאשר הוא העתיק את הנאום שהוא העתיק. אבל אני מניח שממילא אף אחד לא הקשיב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *