לפני שבוע, בעיר וושינגטון, נערכו דיונים על המלצות חדשות לחוק הזכויות הדיגיטאליות. דיונים לצורך עדכון החוק הזה נערכים כל שלוש שנים. לפני שלוש שנים אנשי חינוך קיבלו היתר להעתיק סרטי DVD לשימוש בכיתה, ובדיונים לפני שבוע קבוצה של אנשי חינוך ביקשה להאריך את הפטור הזה. הפעם האיגוד האמריקאי לסרטי קולנוע (ה-MPAA) כנראה הביע התנגדות להמשך ההיתר.
אבל תהיה זאת טעות לחשוב שההתנגדות הזאת מראה שהדימוי הרווח של בעלי הזכויות, ושל עורכי הדין שלהם, כממהרים לתבוע אזרחים תמימים מוצדק. נציגי האיגוד הציגו סרט וידיאו שבו הם מסבירים כיצד אפשר “להעתיק” DVD בצורה לגיטימית, מבלי לפגוע בזכויות היוצרים.
הסרט בן ארבע הדקות מתאר כיצד אפשר לכוון מצלמת וידאו אל מסך, ואז לשדר DVD על המסך, ולצלם את השידור. (אגב, הדובר בוידיאו מסביר שלא כמו הסרט, שמצולם דרך המסך, האודיו מוקלט ישירות מה-DVD. לא ברור למה אין בכך הפרה של זכויות.) בדרך הזאת לא פורצים את ההגנות שב-DVD, ולכן מותר להשתמש בקטע המצולם. בבלוג הטכנולוגי הפופולארי BoingBoing מצטטים את מרטין קוראנט רייף, חורקת שעוסקת בקניין רוחני, שמציינת שהשיטה הזאת הינה:
like typing up a quote from a book, taking it outside, chiseling the words in a rock, photographing the rock, scanning the photo, and running OCR on it.