אבל החלטה ניהולית פחות או יותר סתמית (ג’נקינס כמובן איננו הראשון להעדיף מאמרים סרוקים על גבי מודפסים) גוררת אחריה הצורך בהחלטות משמעותיות יותר. ג’נקינס הודיע לסטודנטים שלו שהמבחנים בקורס ייערכו עם ספרים פתוחים, ועם גישה פתוחה לרישומים של הסטודנטים. ואז התעוררה שאלה לא צפוייה (אני מודה שקצת מפתיע שעבור ג’נקינס היתה זאת שאלה חדשה). “ספרי” הקורס היו סרוקים, ונמצאו בתוך המחשבים של הסטודנטים. אי-לכך, סטודנט שאל אם המשמעות של “ספרים פתוחים” היתה גם “מחשב פתוח”. ג’נקינס כותב:
I needed time to reflect on this and said I would answer in the next class period. Actually, it took me a few to get back to them with a response. Given this was a class on technology and culture, I decided to use this as a teachable moment.
But, how would we deal with such an exam in the context of our current grading systems? After all, we still assume that grades measure individual performance and so if we gave group grades, that might prove unsatisfactory to everyone involved. Would students raised in a culture where grades based on individual performance know how to act fairly in a culture where grades were based on group performance?
יתכן שהוא צודק. מבחינתי, מה שבמיוחד מעניין כאן הוא האיזון העדין שהתקשוב מפר. כאשר ג’נקינס העלה ל-CMS של הקורס מאמרים לקריאה, הוא בסך הכל ביקש לחסוך בהוצאות נייר וכסף. אבל הוא גילה שדבר גורר דבר, ובסופו של דבר הוא מערער מוסכמות חינוכיות משמעותיות ביותר. יתכן שזה חלק מטבעו של התקשוב.