למה ה-LMS לא תיעלם בעתיד הקרוב

לפני כשבוע הזדמן לי לצפות בהדגמה של LMS חדשה. זה לא היה מתוכנן – פשוט נוכחתי במקום שבו ההדגמה התרחשה והוזמנתי להשאר ולצפות. במהלך השנים הכרתי מספר מערכות לניהול הלמידה ואני יכול להודות שהיחס שלי כלפיהן היה, ונשאר, אמביוולנטי. מספר פעמים בעבר ציינתי את העדר ההתלהבות שלי מהתפיסה הבסיסית של הכלי, אבל בהזדמנות אחרת יצא לי להגן עליו. חלק גדול של האמביוולנטיות שלי נובע העובדה שעל אף העובדה שהריכוזיות שנמצאת ביסוד קיומו של הכלי איננה לרוחי, השימוש ב-LMS, וההדרכה בשימוש, היו עבורי מקור חשוב בפרנסה. לא נעים לקטול משהו שמאפשר לך להאכיל את ילדיך.

הופתעתי כאשר גיליתי שאני הולך לראות LMS חדשה. הרי, מי צריך עוד LMS, והאם בכלל יש מה לחדש במערכות האלה? ידעתי שבאופן מתמיד ממשיכים להוסיף מרכיבים חדשים לתוך ה-LMS שבמידה רבה היא האולר השוויצרי של התקשוב החינוכי. אבל זה מפני שהיא מאגדת בתוכה מבחר כלים אחרים (או קישורים לכלים אחרים) ולא ברור שמישהו באמת זקוק למעטפת ייחודית וחדשה.

על אף העובדה שהשימוש בכלי LMS למיניהם נעשה כמעט אוניברסלי בחינוך – הן בבתי הספר והן בהשכלה הגבוהה – יש רבים כמוני שמבקרים את עצם הרעיון של הכלי. אנשי חינוך רבים רואים ב-LMS ביטוי של תפיסה חינוכית מיושנת. הרי אם היום נהוג לטעון שכל אחד יכול ללמוד מתי והיכן שהם רוצים, אין הגיון בכלי שמגביל ומקבע את הלמידה בתוך אתר שמחייב הרשמה והזדהות. הרעיון של אתר שמביא מידע אל מקום מרוכז במקום לעודד את היציאה למרחב הרשת נראה אנכרוניסטי. בתקופה שבה מעצבים מחדש מרחבי למידה פיסיים כדי לאפשר חוויות למידה פתוחות מוזר שדווקא תוחמים את המרחב הדיגיטלי שהוא לכאורה הפתוח ביותר.

בחודש מאי השנה, במאמרון בסידרה על 25 שנים לטכנולוגיה חינוכית, מרטין וולר ביטא יחס כמעט סלחני כלפי ה-LMS, יחס שנראה לי די רווח היום. (וולר כותב על ה-VLE, ה-Virtual Learning Environment שהוא המינוח המקובל באנגליה.) וולר בחר ב-2004 כשנת ה-LMS, ובמרחק של כמעט 15 שנים, ואחרי ששלל כלים נוצצים אחרים חדרו לחינוך, הוא ראה לנכון להעניק לה קצת אהבה, אם כי אהבה המהולה במידה מסויימת של זלזול כלפי הכלי הישן הזה. עם מה שנראה כמידה לא קטנה של נוסטלגיה הוא כתב:

They are a bit like the boring, faithful hound when a new puppy arrives. Everyone is excited by the new thing, and the old dog is in the corner with its flatulence wondering why no-one is making a fuss.

לאור כל זה לא ידעתי למה לצפות כאשר צפיתי בהדגמה של ה-LMS החדשה. לא ציפיתי לראות כלים חדשים וממה שהוצג לי לא התרשמתי שיש כאלה. אם יש חידוש הוא נמצא בעיצוב ובקלות השימוש, ומאלה כן התרשמתי. מדובר בעיצוב מאד אסתטי, ונדמה לי שהוא גם קל מאד לשימוש. הממשק נראה אינטואיטיבי כך שמורים יכולים לשלוט במערכת במהירות. אבל מעל לכל התרשמתי שפשוט היתה זאת, לטוב אבל לא רק לטוב, מערכת לניהול הלמידה. כמו כל LMS היא מניחה שהמורה יגדיר מטלות עבור התלמידים והיא בנויה כך שהמעקב אחרי פעילות התלמידים קל ביותר ומהווה מרכיב מרכזי של המערכת. במילים אחרות, אין כאן תפיסה פדגוגית חדשה אלא יישור קו עם תפיסה הוראתית מוכרת ומסורתית. אני מודה שיכול להיות שפספסתי משהו, אבל הרושם שלי היה שהכל סובב סביב מטלות – עד כדי כך שהתרשמתי שנגד עיני המפתחים עמדה הכיתה הפרונטלית והם פשוט ביקשו להעתיק אותה לסביבה המתוקשבת.

זה איננו צריך להפתיע. כלים מתוקשבים שמבקשים לחדור לתוך מערכת החינוך (ותוך כדי כך גם להבטיח פרנסה למפתחיהם) צריכים להצמד למודל הוראתי מוכר. הסיכוי להצליח עם כלי שמציג מודל פדגוגי שונה מהרווח קטן מאד. על אף מס השפתיים, מנהלי מערכות החינוך מודדים את יעילות ואת כדאיות הכלים שהם רוכשים לפי תוצאות התלמידים במבחנים. לאור זה, פיתוח של LMS אסתטית וקלה לשימוש בהחלט הגיוני בדיוק מפני שהכלי איננו מציג מודל פדגוגי חדש.

לפני יותר מדור, ההתייחסות ל-"כלים פתוחים" היתה באופנה. לצד זה ששיבחו את הכלים האלה שאפשרו ועודדו פעילות יצירתית מצד הלומד היתה גם ביקורת כלפי העובדה שהחינוך נאלץ לאמץ כלים, כמו כלי ה-Office, שלא פותחו באופן ייחודי עבור החינוך. אבל התברר שאותם כלים פתוחים, שעם הזמן הורחבו מעבר לכלי ה-Office כדי להכיל מגוון כלי Web 2.0, אפשרו גמישות רבה ואילצו את המורים לראות את ההוראה שלהם באור אחר. מפני שהכלים באו מחוץ לסביבה החינוכית הם יכלו לקרוץ כלפי מודל פדגוגי אחר, גם אם ברוב המקרים זה בכלל לא היה ב-DNA שלהם.

על אף העובדה שהתמלילן עדיין מציע דף חלק שמזמין את התלמיד להביע את עצמו, השימוש הרווח בו בחינוך הוא להכנת שיעורים. במילים אחרות, מערכת החינוך הצליחה לאלף את התמלילן ולקבע את השימוש בו. באשר לכלי Web 2.0, המערכת הבינה שמה שאלה מציעים איננו נחוץ למטרותיה. וה-LMS? דווקא מפני שה-LMS מנציחה מודל מוכר ואהוד למערכת ימשיכו לפתח אותה. אבל הפיתוחים יהיו בעיקר קוסמטיים ובקלות השימוש. ה-LMS מבטיחה את מקומה במערכת החינוך לא מפני שהיא מציעה משהו חדש, אלא ההפך – מפני שהיא מבטיחה את המשך הקיים.

תגובה אחת בנושא “למה ה-LMS לא תיעלם בעתיד הקרוב”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *