אם זה לא מתחדש, זה פשוט לא בלוג

קיץ. אין פעילות בבתי הספר. נדמה לי שאפילו הכנסים בחו"ל לרוב אחורינו. אירוע משפחתי, ביקור של חברים מחו"ל, החום, וכמובן גם המצב הבטחוני המדורדר, משפיעים על הכתיבה, או אולי על אי-הכתיבה. אבל בעצם, זה רק מחדד את הבעיה. אם בלוג לא מתחדש, הוא מפסיק להתקיים. צריכים לכתוב משהו, נכון?

חלק מהבלוגרים שאני קורא מתמידים. לטעמי, הם גם חוזרים על עצמם, אבל במציאות שבו, כזכור, צריכים לכתוב משהו, אפשר אולי לסלוח לאלה שבוחרים פשוט לספר לנו שוב ושוב על העתיד הזוהר של הלמידה באמצעות האינטרנט. בעצם, אני לא כל כך שונה מהם, פשוט עם דגש קצת שונה: הם מספרים לנו, פעם אחר פעם, שהבלוגים בחינוך משנים את פני הלמידה, ואילו אני ממשיך, פעם אחר פעם, להרים גבה.

ובכל זאת, אולי יש הבדל משמעותי. בארץ כמעט כולנו מכירים זה את זה. במידה רבה, אני כותב לקבוצת אנשים שכבר מכירה את דעותי. העולם דובר האנגלית, לעומתנו, הרבה יותר גדול. נדמה לי שהוא אפילו מספיק גדול כך שהוא סובל את החזרה על אמירות נדושות – הרי, תמיד יש עוד מישהו שעוד לא שמע אותן.

האם כל זה אומר שלתקופת הקיץ אני מדומם מנוע? נדמה לי שלא. יש עדיין לא מעט שעליו אפשר לכתוב. אבל סביר להניח שהתדירות תהיה איטית יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *