ביה”ס כפי שהוא בנוי היום, עדיין מעודד בעיקר תחרותיות והשגיות בין התלמידים וזוהי תפיסה המנוגדת בעיקרה ובמהותה ללמידה שיתופית וליצירת תוצר שיתופי.
אינני חושב שהדגש על תחרותיות ועל הישגיות אישית של המערכת הוא מה שגורם לתלמידים לא לעבוד בצורה מוצלחת בסביבת הוויקי, אם כי הדגש הזה בוודאי תורם לקושי. אבל באופן פרדוקסאלי, אולי אחד האמצעים שיכולים לעזור לנו למגר את התחרותיות הזאת, ולמנף את השיתוף שהוא נחוץ כל כך בחברה שלנו, הוא השימוש בוויקי. ואם הוויקי, שללא ספק השיתוף נמצא בבסיסו, יכול לעזור לחנך לשיתוף, כדאי ללמד את השימוש הזה.
כמובן שחשיפת תלמידים ליכולות של הוויקי איננה הופכת אותם לבני אדם שיתופיים, אבל עידוד השימוש בכלי, ותרגול בשימוש הזה, עשויים לעזור לאמן תלמידים בתפקוד בונה בסביבה שיתופית.
ברור לי שכאשר חברה זו או אחרת מאמצת טכנולוגיה מסויימת, הדרך שבה הטכנולוגיה הזאת באה לביטוי משקפת את הערכים של אותה חברה. ובכל זאת, אם לכלי מסויים תכונות שמחזקות את השיתוף, התכונות האלה יכולות לבוא לביטוי גם בחברה שהיא תחרותית בעיקרה. באותה מידה שבה רוח החברה עשוייה להקשות על ניצול מיטבי של טכנולוגיה, הטכנולוגיה יכולה לעזור לחברה למצוא בעצמה תכונות שהן חבויות. ואם זה אכן יכול לקרות, יכול להיות שהוויקי הוא כלי שמסוגל לעשות זאת.
אני עדיין צופה קשיים בשימוש מוצלח של הוויקי בחינוך. הנסיון מלמד שאפילו בעבודה שיתופית על מסמך משותף, ממדי השיתוף אינם בהכרח מרשימים (ועל כך העיר הבקר אייל בתגובה שלו). מה שבתיאוריה נראה כפשוט והגיוני הוא בכל זאת מאד קשה לביצוע – מאותן סיבות שהזכרתי אתמול. אי לכך, אם המטרה איננה אלא השימוש בכלי לשם פעילות פחות או יותר לימודית, יש טעם לשאול אם הדבר באמת כדאי. אבל אם יש גם מטרה של חינוך לשיתוף, כדי שהתלמידים של היום יוכלו להיות פחות תחרותיים מחר, אינני יכול להתנגד.
כדי להגיע ל”שימוש מוצלח”, יש לאפשר קיומם של אלפי שימושים פחות מוצלחים ואפילו שימושים לא מוצלחים בכלל.>אלישע
למגר את התחרותיות ?> יש בכך סכנה גדולה של חתירה לבינוניות במקרה הטוב ול תת רמת של RATING זול ( ע”ע האח הגדול ) .>הטבע האנושי מצפה להוקרה על הצטיינות ועלינו למצוא דרכים לטפח הצטיינות מחד תוך עידוד שיתוף הפעולה מאידך.>משה חסיד