אין זה משהו שהשתנה אתמול. עוד לפני האינטרנט, הקולנוע והטלוויזיה חשפו בפנינו סוגים אחרים של טקסטים. ספרים רבים נכתבו על הנושא. גם במטרות הלמידה של החינוך הלשוני בישראל יש התייחסות טובה וחשובה למגוון הרחב של טקסטים שאנחנו – מבוגרים וילדים כאחד – פוגשים היום. ברור שמערכת חינוכית שרוצה להכין את הנוער למציאות הרב-טקסטואלית הזאת צריכה לקחת בחשבון את ריבוי הטקסטים האלה.
יכול להיות שאין חדש תחת השמש. הרי שמות רבים לנושא הזה. יש שקוראים לו “אוריינויות חדשות” ויש שמרחיקים לכת וקוראים לזה “כישורים אורייניים למאה ה-21”. מה שברור, התלמיד של היום צריך להכיר סוגי טקסט רבים. איאן מקינטוש מוסר לנו שבסקוטלנד מתייחסים ברצינות לאתגר שריבוי סוגי הטקסט מציב. הוא מדווח על מסמך חדש, “Outcomes for Literacy“, שהתפרסם במסגרת תוכנית לימודים חדשה לסקוטלנד. במסמך הזה אנחנו פוגשים רשימה מכובדת ביותר של “טקסטים”:
novels, short stories, plays, poems, reference texts, the spoken word, charts, maps, graphs and timetables, advertisements, promotional leaflets, comics, newspapers and magazines, CVs, letters and e-mails, films, games and TV programmes, labels, signs and posters, recipes, manuals and instructions, reports and reviews, text messages, blogs and social networking sites, web pages, catalogues and directories.
a text is the medium through which ideas, experiences, opinions and information can be communicated.
recognises that the skills which children and young people need to learn to read these texts differ from the skills they need for reading continuous prose.
יענקל שלום,>אכן, הדבר המרשים היחיד של הרשימה הוא הפירוט המדוקדק שלה. אבל מכאן עד לתובנה שיש ללמד את הילדים לנתח כל טקסט באשר הוא היא מקוממת. הטענות הפוסט מודרניסטיות טובות אולי לחוגים למדעי הרוח והחברה באוניברסיטאות ולא לבתי הספר. יש צורך בתיחכום שנרכש רק לאחר שלומדים את המיומנויות לניתוח טקסט “קלאסי” כמו ספר (מי כתב אותו? מתי? כיצד מעוצבות הדמויות? מהי האווירה הכללית וכו’?), בכדי לנתח טקסט כמו משחק מחשב (מיהם מתכנתיו? מתי הוא שווק? כיצד מעוצבות הדמויות? הפסקול וכו’).>משה
היי ג’יי>>מסכים איתך על גידול משמעותי במגוון הטקסטים. יחד עם זאת, מה שחשוב הוא האופי השונה של הטקסטים. אם מנסים לבחון מבעד לרשימה המרשימה מאד שהוצגה כאן, את הסוגים השונים מגלים למשל שרומנים, סיפורים, עיתונים ואפילו בלוגים, שייכים פחות או יותר לאותה קטגוריה. אותו הדין הוא בפרסומות ועלונים לקידום עניינים שונים. קיים אכן מספר גדול יותר של טקסטים מאשר היה למשל לפני חמישים שנה, אך לא גדול כפי שמשתקף משמות הטקסטים השונים שהוצגו כאן. המספר קצת מטעה.