טיפה של רפלקציה בים של מידע

לפעמים שבוע שלם יכול לחלוף בלי שאתקל במשהו שכלפיו אני חש שעליו אני חייב לכתוב. ואז פתאום חומרים רבים זורמים לתוך קורא ה-RSS שלי, וקשה לי להחליט מה יזכה להתייחסות מיידית, ומה יידחה, אולי עד שכבר לא יהיה טעם לכתוב עליו בכלל. ויש גם זמנים, כמו עכשיו, שהרשימה של הנושאים שמבקשים התייחסות ארוכה ומתארכת, ובכל זאת אני מרגיש שאני צריך להקדיש כמה שורות להסתכלות על התהליך של כתיבה לבלוג, לעמוד לרגע טיפה מחוץ לתהליך כדי לאפשר לעצמי קצת רפלקציה.

הזרז להרהורים האלה (הפעם) הוא מאמרון קצר בבלוג של טים סטאמר בו הוא משיב לשאלה שעלתה בבלוג The Blog Herald. השאלה פשוטה, אם כי מאד קשה לתרגם אותה לעברית:

Do You Blog While at Work?
סטאמר מציין שלמרות שעל פניו התשובה שלו נראית חמקמקה, למען האמת היא ישירה וכנה:
Well, I suppose that depends on what you mean by “blog”.

I’m not trying to be evasive. It’s just that the process known as blogging has many components – research, reading, initial writing, thinking, rewriting, more rewriting, more thinking, still MORE rewriting, and, finally, hitting the Publish button.

Anyone who does this on a regular basis can tell you that it’s pretty much impossible to separate all those parts from your work life. Or any other part of life for that matter.

בעברית איננו משתמשים בפועל “לבלג”. חיפוש ברשת העלה לי פחות מ-10 פעמים שבלוגרים דיווחו שהם “בילגו” על נושא כלשהו. כאשר אנחנו רוצים להגיד משהו על הפעילות הבלוגית שלנו אנחנו בדרך כלל כותבים שאנחנו “כותבים לבלוג” או משהו דומה. אבל סטאמר בהחלט צודק כאשר הוא כותב שהכנת מאמרון לבלוג איננה פעולה של כתיבה בלבד. יש בה שלבים רבים – קריאה רבה, בדיקה של ההתייחסות של אחרים לנושא, חשיבה ועוד חשביה, ועוד. וכמו סטאמר, אין ספק שאני עוסק בכל אלה בשעות העבודה. ולא רק אז. גם כאשר אני יושב מול הטלוויזיה בערב כדי לראות את החדשות, וגם (אם להודות באמת) כאשר אני אמור להקדיש את מלוא תשומת הלב לילדים שלי, המוח רץ ואני עסוק ב-“הכנה” של מאמרון לבלוג. אינני בטוח שאפשר אחרת, ואם כן אפשר, אינני בטוח שהייתי מעדיף את ה-“אחרת” הזאת.

סטאמר מסיים את המאמרון שלו בהערת אגב:

Read those steps in the blogging process again. Isn’t that what we want our students to be doing as they learn to write?
כמעט מידי שבוע מתפרסם עוד מאמר על כך שאנחנו טובעים בים של מידע, ושאיננו מסוגלים להתמודד עם ההצפה הזאת. לטעמי, השלבים שעליהם כותב סטאמר אינם רק שלבים בתהליך הכתיבה, אלא גם שלבים המאפשרים לנו לשלוט בגלי המידע האלה שמציפים אותנו, שלבים שעוזרים לנו לעשות סדר בבלגן (וכן, אני מודע לקירבה הלשונית האפשרית בין “בלוג” לבין “בלגן”). בבלוג הזה אני משתדל מאד להתמקד בנושאים הקשורים לתקשוב בחינוך ובתהליך הלמידה, אבל גם כאשר אני מצליח לצמצם את עצמי לנושא אחד, אני מגלה, שוב ושוב, שהנושא האחד הזה הוא עולם ומלואו, וגם בו אני נמצא בסכנת טביעה.

עבורי, שלבי ההכנה של מאמרון לבלוג הם שלבים שתחילתם באותה סכנת טביעה, אבל המשכם עוזרים להעביר אותי לחוף מבטחים, למקום שבו אני מצליח לעשות לפחות טיפה של סדר בנושא בו אני עוסק, סדר שמאפשר לי להמשיך לחקור, לחשוב, ללמוד. וגם זה בוודאי משהו שאנחנו רוצים שהתלמידים שלנו ילמדו.

תגובה אחת בנושא “טיפה של רפלקציה בים של מידע”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *