The pens improve quality of work because they force children to take care, and better work improves self-esteem.
אבל עם כל הכבוד, מותר בכל זאת לשאול אם הרווח הרצוי של הכבוד עצמי נרכש רק בדרך הזאת. האם אין אפשרות להשיג את אותה מטרה מבלי להזדקק לכלי שהוא לעמן האמת די בעייתי? מה קורה כאשר התלמיד צריך שני עותקים של העבודה שלו (או יותר)? האם עליו להעתיק אותו מספר פעמים, באמצעות טכנולוגיה מיושנת? נדמה לי שהתמלילן המחובר למדפסת יכול למלא תפקיד מאד חשוב במקרה כזה. אולי אפשר ללמד את התלמידים לקרוא את העבודות שלכם אחרי ההדפסה אבל לפני ההגשה, לתקן שגיאות, ולשלוח אותן שוב להדפסה? נדמה לי שגם כך אפשר להשיג כבוד עצמי, יחד עם עוד כמה יתרונות.
מוזר לפגוש גישה הכאילו טוענת שרק על ידי התכחשות לטכנולוגיה אפשר להשיג מטרות חינוכיות ראויות. אבל בעצם, זה לא כל כך מוזר, וזה מה שכל כך עצוב.
רבות אודות התכחשות לטכנולוגיה וחידושים והמניעים הנסתרים לכך אפשר ללמוד בספר “זן, ואומנות אחזקת האופנוע”