ממש בחצר האחורית שלנו

שני מאמרים שהתפרסמו באתרי חדשות מוכרים עוררו התייחסות אצל בלוגרים חינוכיים. מדובר במאמר באתר ה-BBC ובאתר ה-Boston Globe (ולא מעט מקומות נוספים) בנושא סביבת התכנות Scratch. ה-Scratch הוא פיתוח של MIT – בית היוצר של ה-LOGO, ובמידה לא קטנה, הוא גלגול חדש של שלו.

ה-LOGO נבנה באמצעות פקודות, ואילו ה-Scratch מביא את התפיסה הזאת לפחות צעד אחד הלאה, ליחידות של פקודות שמתחברות זו לזו בקלות רבה כדי ליצור אנימציות, משחקים, ועוד. מחסן של כלים עומד לרשות תלמידים שיכולים בקלות ליצור יישומים פשוטים (ואף מורכבים). לפני שבוע ה-Scratch היה עוד בגירסה של בייתא, ואילו עכשיו הוא הושק באופן רשמי – ובחינם.

אבל למרות שמרגש לקרוא על השקת הכלי בעיתונות העולמית, מרגש עוד יותר לראות שהוא בשימוש בארץ כבר מספר חודשים. בבית הספר היסודי רמת רזים, שבצפת, משה חיימוביץ עובד עם תלמידים שכבר העלו מספר יצירות משלהם לאתר הציבורי של ה-Scratch. (חשוב לציין ששילוב מוצלח של כלי כזה בתוך בית ספר תלוי במידה לא קטנה בתמיכה של הנהלת בית הספר – ובמקרה של רמת רזים, במנהל חיים זינגר.)

מופיע כאן רשימה קצרה של דפים של תלמידי רמת רזים. יש בדפים האלה קישורים לפרויקטים רבים. (הפעלת הפרויקטים דורשת JAVA.)

לפחות בבתי הספר בישראל, ה-LOGO (שלפני כמעט 20 שנה נחשב כסביבה מצליחה ואף מלהיבה) נעלם כמעט כליל מהמערכת החינוכית. אינני יודע אם נערך מחקר שבחן את הסיבות לכך, אבל אני משוכנע שהדבר נבע מהבנה מוטעית של הייעוד של הכלי. מורים, שבהשתלמויות קצרות למדו כיצד לפקוד על הצב כדי שזה יצייר צורות הנדסיות, פנו לתלמידיהם והציעו להם את הכלי ככלי ציור. בערך באותו הזמן כלים שהיו הרבה יותר קלים לשימוש, והיו מיועדים לציור ממש, נכנסו לבתי הספר. מורים, וגם תלמידים, החליטו שאין צורך ב-LOGO כדי לצייר ריבועים או משולשים. בזאת הם כמובן צדקו, אבל הם כלל לא הבינו שה-LOGO לא היה כלי ציור, אלא כלי לחשיבה.

למרבה הצער, למרות לא מעט מנחים ומדריכים שניסו להקנות את השימוש ב-LOGO ככלי חשיבה, המורים המשיכו לראות בו כלי ציור נחות, והשימוש בו דעך. לאור ההיסטוריה הזאת, מעניין לצפות בהרצאה של מיץ’ רזניק, אחד מחלוצי ה-LOGO, וראש צוות הפיתוח של ה-Scratch, בה הוא מתאר את החזון שלו כלפי הכלי. רזניק מסביר:

If we really want to make the most of it (new computer technology), we need to start thinking of computers more like paintbrushes and less like television

האם זה אומר שהיה נכון לראות ב-LOGO כלי ציור? לא בדיוק. כאשר רזניק מדבר על מכחול הכוונה היא לכלי ליצירה, להבדיל מהטלוויזיה שמפתחת פסיביות. אפשר, כמובן, ליצור, מבלי לצייר.

ה-Scratch הוא כלי תכנות, והוא חזק ואלגנטי. טמונה בו היכולת לחבר זו לזו יחידות של פעולות שונות כדי ליצור סידרה של פעולות מורכבות. ניתן לשנות את המרכיבים השונים ולבחון את התוצאות – ובעצם, זאת הגדרה די משכנעת של תכנות. מהפרסום שה-Scratch זוכה לה בחו”ל, סביר להניח שהוא יחדור לבתי ספר רבים. אפשר לקוות שבשנת הלימודים הקרובה זה יקרה גם אצלנו – כאשר בתי ספר ומורים ילמדו מהנסיון של רמת רזים.

תגובה אחת בנושא “ממש בחצר האחורית שלנו”

  1. תודה רבה לך ג’יי על הקישור הזה.כאחת המתגעגעת לשפת “לוגו” הישנה והטובה שבאמת פתחה חשיבה אלגוריתמית אצל תלמידים, אני מקווה שתוכנת ה Scratch תתפוס תאוצה גם בין ילדי ישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *