אנציקלופדיות ותהליך הלמידה

הגעתי לאוניברסיטה הפתוחה אתמול כדי לשמוע את פרופ’ ליאו קורי על “אנציקלופדיות ואינטרנט: מרוב מידע – האם רואים את הידע?“. כאחד שמרבה לעסוק בשאלות הקשורות לוויקיפדיה, ולמה שאני מכנה “סמכות המידע”, שמחתי לגלות שקורי, איש אקדמיה בעל קבלות מרשימות, מעלה כמה מאותן השאלות שאני מעלה. (נכון, הצניעות אולי דורשת שהמשפט הקודם היה צריך להיות מנוסח הפוך, אבל ….) קורי הדגיש שהחלוקה שלפיה אנציקלופדיה “בוחרת” להציג את הידע היא חלק אינטגראלי מהידע עצמו. למרות שקביעה כזאת נשמעת מובנת מאליה (והרי היא נכונה גם לגבי הארגון של ספריות, למשל), במערכת החינוכית תופסים את האנציקלופדיה כמקור ניטראלי של הידע שהוא מציג. תפיסה כזאת מאפשרת למורים לבקש מתלמידים “למצוא חומר על …” נושא מסויים, במקום לבקש מהם לבחון, למשל, מה ניתן ללמוד על מי שהכין פריט מידע מסויים על אותו נושא. אולי כאשר עוסקים במידע מהאנציקלופדיה, צריכים להפוך את הפתגם הידוע, ולקבוע “תסתכל בקנקן, ולא על מה שיש בו”.

אבל בעצם, זה כן מה שעושים כאשר תלמידים פונים לוויקיפדיה. כאשר תלמידים משתמשים בוויקיפדיה כמקור המורים מרימים גבה ושואלים “האם לדעתך אפשר להשתמש באתר כזה כמקור מוסמך?”. המסר די ברור: האנציקלופדיה המודפסת, זאת שנמצאת על מדפי הספריה בבית הספר, איננה מגמתית, ומהימנותו איננה מוטלת בספק – רק הדבר ההוא באינטרנט שכל אחד יכול לערוך הוא מגמתי ולא מהימן.

ההרהורים האלה הם בעצם תפיסת טרמפ על ההרצאה של קורי. הוא לא דיבר באופן ישיר על החינוך, אם כי להתייחסותו למבנה הידע ולגישה אליו יש קשר ישיר לתהליך הלמידה. אני מודה שהופתעתי כאשר בשאלות מהקהל שני משיבים תארו את הוויקיפדיה עצמה (ולא רק השימוש בו על ידי סטודנטים/תלמידים) כסכנה גדולה. לפני חודשיים התייחסתי לנסיונות של כמה קולג’ים בארה”ב להגביל את השימוש בוויקיפדיה, וכבר אז כתבתי שהנושא כבר לא מעורר מחלוקת. כנראה שטעיתי.