לא רק אצל תלמידי בית הספר

אינני זוכר כיצד הגעתי לבלוג של ריק הוג. (אין זה בלוג שאחריו אני עוקב, ואם מישהו מבין הקוראים נתקל במאמרון הזה וזוכר כיצד הגיע אליו, אשמח לדעת). אבל שאלת ההגעה, מעניינת ככל שתהיה, איננה העיקר. מה שמעניין כאן הוא מה שהוג כותב.

הבלוג של הוג עוסק בעיקר ב-“ניהול מידע” – לא אחד הנושאים האהובים עלי. אבל בנוף המידעי של היום אפשר למצוא הערות מעניינות ורעיונות מסקרנים כמעט בכל מקום, וכך קרה במקרה הזה. הוג כותב שהוא נכח בהדגמה של כלי מחקרי חדש, ובעקבות זה מהרהר:

Are academic sources becoming irrelevant? Do younger engineers have the same tendency to publish white papers and journal articles as their older brethren?

הוג כותב שבעקבות אותו הרהור הוא ערך חיפוש בגוגל, ובין היתר למד שקיימת ירידה בסך הכל של המחקרים המתפרסמים בתחומים מדעיים רבים. לאור זה הוא שואל שאלה נוספת:

Are professional blogs and wikis where one finds leading edge information on new research?

נדמה לי שהשאלה הזאת מעוררת שוב את נושא מהימנות המקורות – אם הנושא הזה בכלל היה רדום. פן אחר לאותה שאלה, למשל, היא השאלה סביב השימוש בויקיפדיה כמקור בעבודות של תלמידים. (במאמרון מהיום, דייוויד ורליק כותב שהוא רוצה, אבל גם לא רוצה, להשתמש בוויקיפדיה כמקור במשהו שהוא כותב. הוא מסביר שאחרי בדיקה די מדוקדקת בין מקורות, הוא הגיע למסקנה שהמידע בוויקיפדיה, בנושא המסויים אותו הוא בודק, איכותי יותר מאשר מקורות אחרים, אבל הוא בכל זאת חש אי-נוחות כלפי אותו שימוש.) אני זוכר היטב כיצד, לפני יותר מעשור, שמעתי מורים מסבירים שאם למקור אינטרנטי יש סיומת של edu, או של ac, אז הוא מהימן. אך מה לעשות, וכבר אז אותה טענה היתה מופרכת.

אך אם כך, אולי אין שום דבר חדש בהרהור של הוג. אולי. ובכל זאת הוא מעמיד את כלל הנושא באור קצת אחר. כאשר בזירה החינוכית מתייחסים לשאלת מהימנות המקורות, ההנחה היא שתלמידים בבית הספר צריכים ללמוד אילו מקורות מתאימים לעבודות שהם מכינים לבית הספר. הנחה סמוייה המתלווה להנחה הראשונה הזאת היא שאין זאת בעיה של מגוברים שכבר יודעים להבחין בין מקורות מהימנים ללא מהימנים. אבל לא רק שהנחה זאת מוטעית, היא נעשית פחות ופחות נכונה מדי יום. ההרהור של הוג חושף את המציאות שבתרבות שלנו באופן כללי קיים אי-בהירות רבה בנוגע למהימנותם של מקורות. גם באקדמיה, שיטות מסורתיות כמו ביקורת עמיתים מתערערות. כאשר חוקרים מפרסמים את הגיגיהם על גבי בלוגים, האם ציטוט של אותם הגיגים בעבודה אקדמית לגיטימי? סביר להניח שלפני עשור התשובה המוחצת היתה שלא, ואילו היום ציטוט כזה מקובל.

ועל אף הבלבול והתנודה שבהם העולם המבוגר והאקדמי נמצא בנוגע למהימנותם של מקורות, בבתי הספר עדיין חושבים שקיימים מתכונים יחסית ברורים לזיהוי אותם מקורות. אין זה בדיוק הכנה לעולם המבוגרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *