אפשר לזהות כאן פעילות חינוכית חיובית: במקום לאסור על השימוש בניידים בשיעור, המרצה הראתה לסטודנטים שהעיסוק במחשב הזיק לציונים, וכתוצאה מכך, יותר מחצי מהסטודנטים שינו את ההתנהגות שלהם. אבל האם השימוש במחשב בשיעור היה מה שגרם לציונים הנמוכים? בתוך הכתבה עצמה מציינים שהמרצה התייחסה לשימוש שלא היה קשור למתרחש בשיעור (לעדכן את חשבון הפייסבוק, למשל). המחשב בוודאי מקנה לנו אפשרויות להסחת הדעת שלא הכרנו לפניו. המשיכה לצפות בסרט ביו-טיוב בשעת שיעור אולי גדולה מאשר המשיכה לכתוב מכתב הביתה, או לקרוא את העיתון, אבל המשותף לכולם הוא שלא מתרכזים בשיעור. סביר להניח שגם הציונים של סטודנטים שקראו עיתון במקום להתרכז בשיעור נפגעו.
אותה כתבה ב-Wired Campus מדווחת על סקר שנערך אצל 29,000 סטודנטים למשפטים (של ה-Law School Survey of Student Engagement). בסקר הזה הבחינו בין שימוש במחשב ממוקד שיעור לבין שימוש שלא היה קשור לשיעור. התוצאות בכלל אינן מפתיעות:
As expected, those students who more frequently engage in class-oriented computing activities are more likely to participate in class discussions, synthesize concepts from different courses, and work hard to meet faculty expectations than students who frequently participate in diversionary computing activities. Students in the former group are also slightly less likely to come to class unprepared. But students who report high levels of class-oriented computer use are also more likely to participate in class and work hard to meet expectations than students with lower levels of class-oriented computer use, suggesting that when used for academic purposes, computers in the classroom can be an asset to student engagement.