לימונדה (יוקרתית) מלימון (או במקרה הזה מווירוס)

למען האמת, זה היה צפוי, ובאופן קצת מוזר אני אפילו מתמלא הערכה כלפי מי שהגה את הרעיון. דרך like של חמי רמיאל הגעתי לציוץ של בן ויליאמסון (Ben Williamson) שמדווח על פרויקט בשם The U Experience. אודות הרעיון ויליאמסון מעיר:

If this is real it’s properly nuts.

אני מבין ומזדהה עם הגישה של ויליאמסון, אבל עם כל הבעייתיות שבדבר עלי להודות שבעיני מדובר ברעיון מבריק. ומהמעט שאני הצלחתי לברר, הוא אכן אמיתי.

הלוגיסטיקה די מורכבת, אבל הרעיון די פשוט: הסמסטר הקרוב של רוב האוניברסיטאות יתנהל מרחוק. בגלל זה ההורים של הסטודנטים ימשיכו לשלם כסף רב עבור חלק מאד מצומצם מחוויית הקמפוס. הרי עבור חלק מכובד של הסטודנטים באוניברסיטאות יקרות בארה”ב השיעורים עצמם הם רק חלק קטן ממה שהם מחפשים. המרכיב החברתי, הקשרים שנוצרים, השם של אוניברסיטה יוקרתית בקורות חיים – אלה מה שבאמת חשוב. והנה, במציאות של למידה מרחוק בגלל מגפת הקורונה כל אלה נמחקים ומה שנשאר הוא שיעורים דרך ה-Zoom, פחות או יותר באותה עלות של חוויית הלימודים המלאה. ספק אם יש סטודנט שרוצה לשבת בבית הוריו וללמוד כך, וגם ההורים בוודאי אינם מתלהבים להחזיק את ילדיהם בבית.

לתוך המציאות הזאת נכנס The U Experience. תמורת $15000 (עלות בסיס) המיזם הזה יטיס את הסטודנט להוואי, ישכן אותו שם במלון יוקרתי ויוסיף פעילויות חוץ-לימודיות כגון מסיבות וטיולים. הסמסטר הראשון אמור להתחיל בראשון לספטמבר. באתר מסבירים:

With meals provided by the most popular local restaurants, you’ll be able to spend less time worrying about what to eat and more time deciding which excursion fits into your class schedule. Do we hike today, take a boat trip to a private island, or stay close to WiFi and lounge by the pool?

בסמסטר הקרוב הפרויקט פתוח ל-150 סטודנטים בלבד. בעלי המיזם מבטיחים להורים שהם נמצאים בקשר תדיר עם גורמי בריאות הציבור כדי לשמור על סביבה נקייה מקורונה, ולכן הסטודנטים יוכלו להנות מ-“קמפוס” מזמין ומהנה. כמו-כן, הם מציינים שהמועמדים לפרויקט יעברו סינון כדי:

to ensure that their interactions produce extremely valuable lifelong networks

במילים אחרות, בעלי המיזם ידאגו לכך שרק אלה שבאמת מתאימים יתקבלו – כאילו העלות של $15000 לסמסטר (בנוסף כמובן, לשכר הלימוד של האוניברסיטה שבה הסטודנט כבר רשום) איננה מלכתחילה, מסנן מספיק סלקטיבי.

כדי שלא נחשוב שמדובר רק בדרך לקחת כסף מהורים עשירים, מסבירים לנו שיש כאן גם תרומה חשובה לחברה – בגלל מגפת הקורונה תעשיית המלונאות (the hospitality industry) נמצאת במצוקה, והבאת 150 סטודנטים למלון יוקרתי בהוואי תעזור להקל על המצוקה הזאת. נכון לכתיבת המאמרון הזה נותרים עוד יומיים וחצי להגיש מועמדות, ובאתר נכתב שבעלי המיזם עדיין מבררים עם מספר בתי מלון פוטנציאליים כדי לבחור את המתאים ביותר לצרכי הסטודנטים.

מספר פעמים בעבר כתבתי כאן על התופעה של unbundling שבמידה רבה מתאפשרת בגלל התקשוב החינוכי. אם בעבר הלמידה בהשכלה הגבוהה חיברה יחדיו הפן הלימודי, החברתי, התעסוקתי ועוד, היום אפשר ללמוד בלי לבוא לבניין פיסי מוגדר, ובזכות רשתות חברתיות הקמפוס כבר איננו נחוץ כדי לפגוש בן/בת זוג. כמו-כן עבור מקומות עבודה רבים היום תואר אוניברסיטאי איננו בהכרח המדד הקובע לקבלת משרה. במידה רבה ה-unbundling הוא כבר מציאות. אבל בעלי The U Experience מבינים את המונח בדרך קצת אחרת. בדף שמתארת את מה שהם מקווים לעשות הם מסבירים:

Unbundling the college experience is no small task.

אבל הם בסך הכל מתכוונים להפריד את השיעורים של אוניברסיטה כלשהי מקמפוס האם שלה – דבר שבעצם כבר קרה כאשר האוניברסיטאות נאלצו ללמד מרחוק. למען האמת, יותר מאשר unbundling, צריכים לכנות את מה שקורה כאן rebundling – חיבור מחדש. הם יוצרים אפשרות של חיבור בין שיעורים של מוסד אחד עם “קמפוס” נוצץ ומזמין יותר. וקשה להתווכח עם הקביעה שהקמפוס של The U Experience באמת עדיף. באתר מופיעים מספר צילומים שאמורים להמחיש את חוויית הלמידה בו. רואים בהם סטודנטיות בביקיני ליד בריכה, וסטודנט עם כוסות יין ובקבוק המוזג לידידיו. אין צילום של סטודנט עם ספר. זה כנראה איננו חלק מרכזי מחוויית הלמידה.

עבור הורים שיכולים לשלוח את ילדיהם לאוניברסיטה יוקרתית עלות של $15000 לסמסטר איננו סכום בעייתי, אם כי סביר להניח שהעלות האמיתית תהיה גבוהה בהרבה. $1150 לשבוע מכסה רק חדר יחיד בבית מלון איכותי, והפרויקט מבטיח הרבה יותר, כולל טיסות. יוזמי The U Experience הם שני בוגרי אוניברסיטת פרינסטון צעירים (אחד סיים ב-2016, השני ב-2018). בדיקה דרך הרשת מעלה שהעלות של סמסטר לימודים בפרינסטון הוא כ-$25000, ולאור זה אפשר להסיק שהם יודעים אל מי הם פונים. עם זאת, הם גם למדו איך לשווק את עצמם. בפיסקה הביוגרפית על הצעיר בין היוזמים אנחנו קוראים שהוא:

sees The U Experience as a way to improve a broken system that has left many behind and envisions a deconstruction of higher education that makes knowledge and intergenerational mobility accessible to all.

יש הרבה במיזם הזה שמזמין הרמת גבה ולא מעט צחוק. אבל נדמה לי שהדבר המדהים, וגם המעציב, ביותר בו הוא שהוא כנראה באמת מאמין באמירה הריקה, היומרני, והמגוחכת הזאת.

תגובה אחת בנושא “לימונדה (יוקרתית) מלימון (או במקרה הזה מווירוס)”

  1. זה נשמע כמו תכנית להורים מתוסכלים שרק חיכו שהילד שלהם יצא מהבית והתאכזבו כשהבינו שישאר בבית וילמד מרחוק.
    מדהים בעיני שהוא מעז להשתמש בביטוי ‘accessible to all’.
    בהחלט מעניין.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *