We have to see this as a wake-up call.
כתבה חדשה בניו יורק טיימס מלפני שבוע מנסה לחשוף לפחות חלק מהתשובה. אין זה מפתיע שאנחנו קוראים שם על כיתות שבהן השינון והמשמעת שולטות:
The Shanghai students performed well, experts say, for the same reason students from other parts of Asia — including South Korea, Singapore and Hong Kong — do: Their education systems are steeped in discipline, rote learning and obsessive test preparation.
אם מערכות החינוך מעוניינות בהישגים מסוג אחר מאשר תוצאות יפות במבחנים, הן מצליחות היטב לשמור על זה בסוד. יש, כמובן, קריצה לעבר מונחים כמו למידה שיתופית עם כלי Web 2.0, וגם מס שפתיים לאפשרויות של הבעה עצמית דרך בלוגים. אבל העיקר נשאר ההישגים. דיונים סביב שאלות כמו לשם מה לומדים, או האם תוצאות במבחנים בינלאומיים משקפות ידע, או מהו הידע הנדרש כדי לחיות חיים ערכיים, כמעט אינם נשמעים בכלל. לאור זה, מעודד לקרוא את דבריו של סגן מנהל בית ספר תיכון סיני המצוטטים בכתבה של הטיימס. אפשר לנחש שבסין דבריו ייחשבו להרהורי כפירה:
In an interview, Mr. Jiang said Chinese schools emphasized testing too much, and produced students who lacked curiosity and the ability to think critically or independently.“It creates very narrow-minded students,” he said.