אני, כנראה, לא הבנתי משהו

ה-MOOC ממשיך ללבוש ולפשוט צורה. המצב הזה, של השתנות מתמדת, מלווה את ה-MOOC כבר מהרגע שבו המודל הקונקטיביסטי פנה את מקומו למודל הפחות משתף שאומץ על ידי האקדמיה וחברות ההזנק. דינמיות היא, כמובן, תכונה חיובית, ואין לבוא בטענות אל ה-MOOC על כך שהוא שונה היום ממה שהיה בתחילתו. עם זאת, מותר לנו לשאול אם תוך כל ההשתנות הזאת הקו המנחה של ה-MOOC נשאר הנסיון לאפשר השכלה איכותית לכל מבקש, או אולי החיפוש אחר מודל שיביא רווחים למשקיעיו הוא אשר מוביל אותו. Udacity, כזכור, החליט להתמקד בהכשרה מקצועית, ופתיחת קורסי MOOC בהרווארד הזמינים לבוגריו בלבד נותנת משמעות חדשה, ומוזרה, למילה “פתוח”. ובכל זאת, אפשר לראות בשינויים השונים שעוברים על הקורסים האלה התמודדות עם המציאות שמארגניהם פוגשים, ואין לשלול את ההתמודדות הזאת, אפילו אם לפעמים נדמה שהמרכיב ההשכלתי שבהם נדחק לשוליים. משום מה, על אף הגלגולים הלא עד כדי כך חינוכיים שה-MOOC עובר, העיתונות ממשיכה לעקוב אחריו בלהט ובפרגון, כאילו כל שינוי קטן מאיר את הדרך לעתיד טוב יותר של עולם ההשכלה.

אפשר להגיד שכבר התרגלנו לדיווחים מוגזמים על הנסיונות האלו, נסיונות שבעין לא יותר מדי ביקורתית מתגלים כהרבה פחות מרשימות. ובכל זאת, לא הייתי מוכן לדיווח שבכתבה חדשה ב-Chronicle of Higher Education שכבר בכותרת הכריזה:

הכותרת הזאת, כמובן, תואמת מאד את המיתולוגיה של ה-MOOC: המוני אנשים צמאי דעת נרשמים לקורסים פתוחים, וגם אם הם אינם מסיימים את הקורס (הסטטיסטיקה הרי מראה שמעטים מסיימים, אם כי מלכתחילה היה ברור שמעטים באמת התכוונו לעשות זאת) הם מרווחים מעצם מההשתתפות, אפילו אם היא מצומצמת. הבעיה היא שבעיון מעמיק יותר בכתבה קשה מאד להבין למה באמת מתכוונים כאשר כותבים “כולם למדו”.

הכתבה סוקרת מאמר שהתפרסם לאחרונה ב-International Review of Research in Open and Distance Learning, כתב עת מאד מכובד (יורם עשת הוא חבר במערכת). המאמר עצמו בוחן את הלמידה שהתרחשה בקורס MOOC בפיסיקה מבית MIT ומשווה בינה לבין הלמידה בקורס עם אותם התכנים שנלמד פנים אל פנים. אני חייב להודות שאין לי הכישורים לבדוק את החישובים הסטטיסטיים שלפיהם החוקרים קובעים אם התרחשה למידה או לא, אבל אני מוכן להאמין שבסיכומו של דבר מה שמופיע בכתבה נאמן למחקר עצמו.

ומה מופיע בכתבה? קודם כל, מדווחים לנו שללא קשה לרקע לימודי, סטודנטים שהשקיעו בקורס התקדמו בו. זאת ועוד:

There was no evidence that cohorts with low initial ability learned less than the other cohorts
החוקרים מצאו שהישגי הלמידה של הלומדים ב-MOOC, כולל כאלה ללא הכשרה אקדמית, היו דומים להישגי הלמידה של הסטודנטים מ-MIT שלמדו בקורס פנים אל פנים. החוקרים קובעים (והמשפט הזה מופיע פעמיים במאמר שלהם) שהממצא הזה:
should allay concerns that less-well-prepared students cannot learn in MOOCs
עד כאן טוב ויפה, וגם מעודד. ה-MOOC, הרי מבקש לאפשר השכלה לכל, והנה עדות לכך שזה מתגשם. אבל אופי הלמידה הזאת איננה לגמרי ברור. הרי בהמשך ישיר למשפט הקודם אנחנו קוראים קטע שקשה לא לראות בו הסתייגות משמעותית:
But that’s not to say that the less-well-prepared students did well. Many of them scored significantly lower than did students with more schooling. Some would have earned failing grades.
אם אני מבין נכון, ואני מודה שוב שאולי פספסתי משהו, מצד אחד מציינים שכולם למדו, אבל מצד שני מדווחים שהלמידה הזאת לא הספיקה על מנת לעבור את הקורס. אחד החוקרים, דייוויד פריצרט, אומר (בכתבה עצמה זאת איננה ציטטה ישירה):
The point is that even the students who got bad grades in the course came away knowing more than they did at the outset.
אנסה לתרגם כאן. המחקר הזה גילה שגם מי שנכשל בקורס (או היה מקבל ציון נכשל) בכל זאת למד משהו. אין לי שום בעיה עם קביעה כזאת, ולא רק מפני שאני משוכנע שאנחנו מסוגלים, ואף צריכים, ללמוד מהכשלונות שלנו. נדמה לי שיש סיבה פשוטה יותר, והיא שאנחנו תמיד נמצאים במצב של קליטת מידע מהסביבה. אם אני צופה במשחק כדורגל בטלוויזיה באותה שעה שאני קורא ספר לימוד סביר להניח שהקליטה שלי מהספר תהיה די רדודה, ובכל זאת, אקלוט משהו. אבל בתחום הלמידה כשלון בדרך כלל מוגדר ככשלון, ואילו במחקר הזה מספרים לנו שגם מי שנכשל הצליח. לאחרונה התפרסמו מספר מחקרים שבהם החוקרים מדווחים שהלמידה של סטודנטים שמדפדפים בפייסבוק בשעת הרצאה ירודה באופן משמעותי לעומת זאת של סטודנטים שמתרכזים בהרצאה. מחקרים כאלה משמשים את אלה שמבקשים להראות מה גורם לכשלון, לא להגיד שבכל זאת, על אף העיסוק הצדדי, כולם למדו משהו. כאשר בפייסבוק מדובר, הלמידה לקויה, אבל בקורס ה-MOOC הזה המסקנה כמעט הפוכה – אפילו מי שנכשל בכל זאת למד.

על אף הכותרת המעודדת של הכתבה, קשה לי להבין כיצד יש כאן עדות חיובית להישגים לימודיים בקורס MOOC. נדמה לי שיותר מאשר הכתבה מעידה על למידה בקורס, היא עדות לרצון של העיתונות להעמיד קורסי MOOC באור חיובי. אבל אולי אני לא הבנתי משהו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *