תרגיל בהבנת הנקרא?

הדעות עדיין מחולקות בנוגע לערכם של קורסי MOOC. לקראת סוף 2013 ההתלהבות הגדולה מיכולתם של הקורסים האלה לחולל שינוי בהשכלה הגבוהה די דעכה, אבל מצד שני יש עדיין רבים הסבורים שהם מציעים פתרון זול וזמין לאוכלוסיות שאינן יכולות לשלם את המחירים הגבוהים של ההשכלה היום. אישית, על אף הרצון שלי שקורסים כאלה אכן יצמחו ויצליחו, נדמה לי שהיום אנחנו עדים לכך שהם מחפשים אפיקי התפתחות שמתרחקים מהמטרה המקורית של השכלה לכל. אני חושש שהיום קורסי MOOC נעשו לפתרון שמחפש בעיה. כסף רב הושקע בפלטפורמות ה-MOOC השונות, והמשקיעים בהם מצפים לראות תמורה לכספם. נדמה לי שזאת הסיבה המרכזית שנמצאת מאחורי הכיוונים שבהם יוזמי קורסי ה-MOOC עכשיו פונים. הכיוונים האלה, כמובן, לגיטימיים, גם אם קשה לזהות את ההבטחה המקורית של ה-MOOC בהתמקדות החדשה של Udacity, למשל, בהכשרה מקצועית.

גם אם לגיטימי שקורסי ה-MOOC ישתנו, ושיוזמי הקורסים האלה יפנו לאוכלוסיות חדשות, יש בכל זאת מקרים שהם משונים יותר מאחרים, מקרים שמעמידים בסימן שאלה את כלל תופעת ה-MOOC. מקרה כזה זכה לכותרות לפני שבוע בדיווח ב-Chronicle of Higher Education. שם קראנו על הכוונה של אוניברסיטת הרווארד לפתוח עבור בוגריה קורסי MOOC אקסקלוסיביים:

Beginning in March, HarvardX for Alumni will offer versions of seven Harvard MOOCs exclusively to graduates of the university. The courses will not be full-length MOOCs but “segments” that include some new material developed specially for graduates, according to Michael Rutter, a spokesman. Some professors might even travel to talk about the material at Harvard Clubs in different cities, Mr. Rutter said.
האם הקורסים האלה שהרווארד מציעה יכולים להחשב קורסי MOOC? חשוב לזכור שראשי התיבות MOOC מתייחסים לקורסים מקוונים שהם פתוחים וגדולים – Massive Open Online Courses. קורסים מקוונים אינם משהו חדש – הם קיימים כבר שנים רבות במוסדות רבים. כמו-כן, גם ללא מסגרת של MOOC אפשר ב-YouTube למצוא הקלטות של הרצאות של קורסים שלמים. מי שמבקש לצפות בסרטונים האלה, ויתמיד בצפייה, יכול להשכיל בתחומים רבים, וללא צורך בהרשמה כלשהי. אם הרווארד היתה מציעה לבוגריה “רק” גישה לקורסים מקוונים לא היתה סיבה להרים גבה. אבל הקורסים האלה מופיעים כתת-קטגוריה של HarvardX, חלק מפלטפורמת edX, שהיא באופן מוצהר תשתית לקורסי MOOC.

בדף ההסבר של HarvardX מופיעים שלושה עקרונות יסוד שעליהם הפרויקט מבוסס. הראשון מאלה מצהיר:

Expand access to education for everyone
זהו אכן אחד העקרונות המרכזיים של רעיון ה-MOOC, אבל נדמה לי שהוא הולך לאיבוד כאשר מציעים קורסים רק לבוגרים (ורצוי לזכור שמדובר בבוגרים של אחת האוניברסיטאות היוקרתיות, והאקסקלוסיביות, ביותר). להמשיך לקרוא לקורס כזה “פתוח” או “מאסיבי” מותח את המשמעות של המילים האלו קצת מעבר למקובל.

אבל המינוח שבו בהרווארד בוחרים להגדיר את הקורסים החדשים שלה איננה מה שמעסיק אותי. יותר חשוב לי הדרך שבה רעיון ה-MOOC מאבד את ייעודו. לפני שנה תומס פרידמן, בעל הטור הפופולארי בניו יורק טיימס, לא חסך במילים כדי לתאר את השינוי החיובי שעתיד להתרחש בהשכלה הגבוהה בזכות המהפכה בלמידה מקוונת:

Nothing has more potential to lift more people out of poverty — by providing them an affordable education to get a job or improve in the job they have. Nothing has more potential to unlock a billion more brains to solve the world’s biggest problems. And nothing has more potential to enable us to reimagine higher education than the massive open online course, or MOOC, platforms that are being developed by the likes of Stanford and the Massachusetts Institute of Technology and companies like Coursera and Udacity.
מה נשאר מהחזון הזה בגלגול החדש של ה-MOOC לפי הרווארד? לצערי, נדמה לי שמעט מאד. במקום זה, אנחנו עדים לנסיון נוסף של מוסדות להשכלה גבוהה יוקרתיים לנצל את המומנטום שה-MOOC יצר על מנת לשווק את עצמם טוב יותר. מציאת פתרונות לבעיות הגדולות שעליה פרידמן כתב תצטרך, כנראה, לחכות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *