דיון חשוב שרצוי שיתקיים גם אצלנו

קנדס שיבלי, גם בבלוג שלה, וגם דרך הבלוג של דיוויד וארליק, מעלה שאלה משמעותית ביותר. שיבלי מתייחסת (אולי צריכים להוסיף כאן “כמובן”) לאמירה בבלוג של מישהו אחר בנוגע לצורך לעודד תלמידים לא למצוא תשובות, אלא לשאול שאלות. היא מסכימה עם הקביעה הזאת, אך מוסיפה (בבלוג שלה):

I could not agree more, but only in the context of classes from about 7th grade up. What I want the Constructivist/Education 2.0 folks to address is the transition up to that point with younger students. It doesn’t suddenly happen ….

When are children too young to “produce” NEW questions and how do we lead them into this process?

אין ספק שיש כאן שאלה חשובה ביותר. הרי, אפשר להדגיש פעם אחר פעם את החשיבות של פיתוח היכולת לשאול שאלות, להתמודד עם המידע שמציף אותם ממבט של סקרנות מושכלת, אבל כלל וכלל לא ברור אם תלמידים צעירים מסוגלים להפנים את מה שאנחנו רוצים ללמד אותם בעניין הזה.

קל להסכים שאין טעם להגיד שעד שהם מסוגלים לגבש דעה מגובשת ומנומקת משל עצמם, עלינו פשוט להגיד להם “ככה זה”, או “אני קבעתי שזאת עובדה”. אז מה עושים כדי להכשיר את הקרקע ליכולת שתבוא רק קצת מאוחר יותר?

דיוויד וארליק מעתיק את הדיון לבלוג שלו, וממשיך אותו. הוא מצטט את שיבלי, ואחרי שהוא מודה שאין לו נסיון עם ההוראה בגיל כיתות היסוד, מתייחס גם הוא:

I think that it is important that we try NOT to teach that “no one source is THE source”. Instead, we should simply teach that source is important. In the primary grades, it has very little to do with citations, and more to do with the conversations that are already happening. If a teacher stands in front of his class and says that the world is like this, or grocery stores are like this, then that teacher is teaching his student to assume the authority of THE source. However, if the teacher says that according to this source, this person, or this logic, the world is like this, or according to Sally Johnson, the manager of our Piggly Wiggly store, grocery stores provide this… – and that is part of every conversation, then the teacher is teaching students that the source of the information is as important as the information itself.

בשלב הזה וארליק פותח את הדיון לקוראים שלו. תוך שבוע 19 קוראים התייחסו, הרוב הגדול עם דברי טעם.

מה שמתרחש כאן איננו רק דיון סביב שאלה מאד חשובה, דיון שראוי שהוא יתקיים גם כאן, אלא גם דוגמה מאלפת של המרחב הבלוגי – מרחב שאיננו פלטפורמה יחידה, אלא דין ודברים על גבי מספר בלוגים, גם בכתיבה “ראשית” וגם בתגובות, מרחב שבו המטרה איננה לנצח בדיון, אלא לעזור לגבש תובנות עבור כולם. קוראים מוזמנים, כמובן, להתייחס. כבר כתבתי שראוי שהדיון הזה יתקיים גם אצלנו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *